ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
הפרעה בויסות חושי וקשיי התנהגות
 
התנהגותם של בני אדם תלויה בקשר שבינו לבין האחר. מרבית התנהגויותיו הן תוצאה של תהליכי למידה משוכללים הקיימים הודות

לפעילות המוח האנושי. יחד עם זאת עלינו לזכור, שהמוח האנושי פגיע והליקוי הקל ביותר פוגע ביעילותו תפקודו.


מהו עיבוד מידע ?

עיבוד מידע הוא תהליך שמתבצע במוח. המוח מפרש את המידע שמגיע אליו, בוחן תגובה מתאימה ומבצע בקרה לאיכות התגובה.

פעילות זו היא אוטומטית ומהירה מאוד ועורכת שברירי שניה. התהליך כולל סינרגיה בין תהליכים נוירולוגים (הולכה עצבית) ואנדוקרינולוגים

(הורמונאליים). 


תהליך עיבוד המידע כולל 4 שלבים עיקריים:

1. קלט מידע – המידע נקלט באמצעות שינויים שמקורם בגוף עצמו (צמא, רעב, עייפות, שינה ועוד) או מגירוי באמצעות חמשת החושים

    (ראיה, שמיעה, מגע, טעם וריח) וביצוע תהליך של שינוי ממידע פיסיקלי (אור, קול) למידע עצבי.  

2. עיבוד ראשוני-אוטומטי – עיבוד ראשוני של המידע שכולל את קליטת המידע במוח והכנת הגוף להתמודדות עם מצב חירום (ברירת

    מחדל של הגוף). 

 
3. עיבוד הכרתי של המידע – עיבוד הכולל מחשבות, רגשות, ניסיון קודם, זמינות משאבים להתמודדות וכדומה. במסגרת זו מחליט המוח

    על תגובה לגירוי.

 
4. הכנת המוח לבקר את התגובה הנבחרת.

ארבעת השלבים מהירים מאוד ומתרחשים כל הזמן. 


הפרעה בויסות חושי – הגדרה ותיאור

הפרעה בויסות חושי (Sensory process disorder - SPD), נקראת גם בספרות הפרעה בעיבוד חושי (Sensory regulation disorder)

היא הפרעה נוירולוגית המופיעה בקלט החושי או העיבוד החושי. היא מאפיינת 8%-12% מהאוכלוסיה והיא נפוצה יותר בקרב ילדים קטנים.

היא מופיעה מלידה, ומלווה את הילד בכל מסגרות ההתמודדות (בבית, בגן, וכד'). אצל אדם הסובל מהפרעה בויסות החושי, המידע החושי

הנקלט באופן מוגבר או מוחלש ביחס לעוצמה האמיתית. כתוצאה מכך, התגובה של הילד אינה מתאימה והולמת לסיטואציה. לכן, ביטוי

ההפרעה בויסות החושי יכלול בעיות בקליטה, בעיבוד ובתגובה.


ההפרעה היא התפתחותית ומופיע בשלבי החיים המוקדמים (גילאי 0-2). במרבית המקרים הפרעה בויסות חושי משולבת עם הפרעות

נוספות כמו הפרעת קשב, הפרעה על הרצף האוטיסטי, סכיזופרניה והפרעת חרדה כללית. לפעמים כחלק מהביטוי שלה מופיעות

הפרעות שיכולות לנבוע ממנה, כמו הפרעת קואורדינציה. היא יכולה להשפיע על מהלך ההתפתחות התקין של הילד, וליצור עיכובים

בהתפתחות המוטורית והשפתית-תקשורתית. כפועל יוצא מתפתח ילד עם קשיים רגשיים והתנהגותיים, שלעיתים יאובחן כסובל

מהפרעת התפתחות נרחבת (PDD – כהגדרת מצב של עיכוב התפתחותי נרחב ולא אבחנה שנקשרת לספקטרום האוטיסטי).

במיידעון זה נתייחס רק להפרעה בויסות החושי כהפרעה ראשית. כמובן, שאם קיימת הפרעה רחבה יותר רצוי להתייחס לכל מכלול

הקשיים והתפקודים של הילד ולא רק להפרעה בויסות החושי, אולם בכל טיפול יינתן מענה גם לויסות החושי.


מקובל לראות שלוש צורות ביטוי עיקריות להפרעה בויסות חושי:


1. רגישות יתר – השכיח ביותר (כ- 70% מהמקרים), מתבטא ברגישות גבוהה לגירויים.

2. תת רגישות – מתבטא ברגישות נמוכה לגירויים.

3. חוסר רגישות – נדיר, מתבטא בהפרעה בויסות שבה הילד מחפש את כל גירויו בעוצמה מבחוץ, ולכן הפרעה זו כוללת התנהגויות סיכון. 

 בשלושת הצורות הביטוי יכול להיות דומה – מצוקה הפוגעת בהסתגלות של הילד לסביבתו. 


נתאר מאפיינים שכיחים לפי קבוצות גיל:
 
- ינקות – יאופיינו כתינוקות קשי מזג, בכיינים, בעלי קושי במעבר בין מצבי תודעה (שינה ועירות) קושי עם שינויים. בעלי תגובות לא

  פרופורציונאליות לרעש/ריח/טעם, קושי ביצירת רצף שינה.
 
- בגיל הגן – יאופיינו כילדים רגישים למגע ולשינויים. בעלי קושי במעברים, חווים פרידות כקשות, רגישים לביקורת, בכייניים, בעלי תגובות

  לא פרופורציונאליות למגע/ריח/רעש/אור/טעם,בעלי קושי בשיווי משקל/בתחום המוטורי, מגושמים, אכילתם מרושלת, נמנעים ממשחקים

  כגון: משחק בחול/בצק וכדו', קושי במשחק עם ילדים, בעלי 'פתיל קצר', זמן הסתגלות איטי, תנודות במצבי רוח.

- בגיל בי"ס יסודי  מאפיינים אלו ממשיכים, לעיתים עוצמתם פוחתת. יחד עם זאת, מתלווים לסימנים אלו הפרעות ישנה, ביעותי לילה,

   הרטבת לילה וחרדות.

- מתבגרים – אצל חלק מהמתבגרים ישנה הקלה בתסמינים החושיים, אולם ישנם מאפיינים רגשיים שמתווספים כמו – התפרצויות זעם,

  תנודות במצבי רוח, התנהגויות כפיתיות, פרפקציוניזם, חוסר פרופורציות לתגובות והפרעות אכילה.

- מבוגרים – אצל המבוגרים ממשיכים התסמינים של גיל ההתבגרות. לצד זה, קיימת החמרה בהפרעות הרגשיות.
 


למרות מחקרים רבים, עדיין חוקרים לא יכולים להצביע על גורם אפשרי בודד להתפתחות הפרעה בויסות חושי.

החוקרים מציינים שילוב של 4 גורמים המגבירים את הסיכוי להופעת הפרעה בויסות החושי:

1. תורשה - נמצא שהשכיחות להופעת הפרעה בויסות חושי עולה שיש בבית הורים ו/או ילדים נוספים בעלי קשיי ויסות (בכלל זה הפרעת

    קשב- ADHD).

2. גורמי סיכון במהלך ההריון - כמו עישון, אלכוהול וזיהום.

3. לידה לא תקינה/מצוקה עוברית בלידה.

4. תזונה - לעניין זה, מחקרים חדשים הראו ששינוי בתזונה של ילדים בעלי הפרעה הויסות חושי מקל/מחמיר .
 

הפרעה בויסות חושי –  אבחון וטיפול 

אבחון הפרעה בויסות חושי נעשה על ידי מרפא בעיסוק שהוסמך לכך. האבחון כולל ראיון הורים מקיף, תצפית בגן ותצפית בבית הילד.

בילדים מעל גיל 4 גם בדיקה של הילד. האבחון נחשב לקליני, והוא מספק המלצות לארגון סביבה מחדש ותוכנית טיפול.  מנסיוננו אנו

ממליצים על  3 צעדים בתהליך האבחון:

1. איסוף מידע מבוקר. מידע מבוקר במשך 8 ימים ברציפות שיעשה במקביל בבית על ידי ההורים ובסביבה החינוכית על ידי הגננת/מורה.

    באיסוף המידע יש לרשום מדדים אובייקטיבים של תפקודים שונים.

2. פניה לרופא מטפל - משפחה/ילדים. רופא שמכיר את מהלך התפתחותו של הילד, גורמי סיכון, נטיות גנטיות במשפחה וכדומה.

    באמצעותו מומלץ לבצע סדרת בדיקות:

    א. בדיקת שמיעה.
 
    ב. בדיקת ראיה – כולל מיקוד ראיה.
 
    ג. בדיקות דם, כולל – ספירת דם, אנמיה, רגישות לגלוטן (גורם שכיח מאוד להפרעה בויסות חושי) ובלוטת התריס.

3. פניה למרפא בעיסוק מומחה בהפרעה בויסות חושי לשם ביצוע האבחון המקיף.

בתהליך האבחון חשוב לתת את הדעת על אבחנה מבדלת ואפשרות לשילוב עם הפרעות נוספות. חשוב להתייחס להפרעת קשב (מצב

בו קיימת תת רגישות לצד רגישות גבוה לגירויים שונים, מהווה לרוב אבחנה מבדלת בין ויסות חושי להפרעת קשב), הפרעת חרדה,

צליאק, אוטיזם, הפרעות בעיבוד שמיעתי ולקויות שמיעה. 


הטיפול בהפרעה בויסות חושי כולל 3 ממדים:

1. ארגון סביבה מחדש. מרפא בעיסוק או מנתח התנהגות הבקיא בהפרעה בויסות חושי מדריך את ההורים והגן לארגן עבור הילד סביבה

   שתקל על תסמיניו.

2. הדרכה לסביבה. ההדרכה תספק לסביבה ידע על הפרעת ויסות חושי והשלכותיה על התנהלותו של הילד במהלך היום. לצד זה, תספק

   כלים להקל על הילד במעברים ושינויים באמצעות תיווך מותאם.

3. טיפול בילד בהתערבות שנקראת דיאטה סנסורית. זוהי שיטת טיפול שמלמדת באמצעות מגע לקרבו לנורמה מבחינת רמת הרגישות

   לסביבה.
   

רצוי לטפל בילד מוקדם ככל האפשר משני טעמים. האחד – ככל שנתחיל התערבות בגיל צעיר נפחית ההסתברות להופעת קשיים רגשיים    

שנובעים מקשיי הסתגלות של הילד, שהם תוצאה של חוסר ויסות. השני – ילדים צעירים (עד גיל 7) משתפים יותר פעולה בתהליך הטיפול.

טיפול מוקדם יכול להביא לשיפור משמעותי בתפקוד הילד, ולעיתים אף להחלמה מלאה.
 


המלצות קריאה

קרנוביץ, ק. (2007).  הילד הלא מתואם:זיהוי הפרעה בעיבוד חושי והתמודדות עמה. חיפה: אמציה.

ארון, א. (2011). אדם רגיש מאוד: לצמוח מעולם שמציף אותך. רמת גן: פוקוס

ארון, א. (2012). ילד רגיש מאוד: לצמוח מעולם שמציף אותך. רמת גן: פוקוס

ריבאיי, פ. (2012). הפרעות ויסות ועיבוד חושי:אסטרטגיות התמודדות להורים ולאנשי מקצוע. קרית ביאליק: אח.


קישורים 

אתר הבית של הגב' שרון שני גונן, מרפא בעיסוק ומדריכה בתחום ויסות חושי - לחץ כאן

מאמר מקיף המגדיר ומתאר את ההפרעה, כולל שאלות ניטור ראשוני - לחץ כאן
 
 
 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים