ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  

הפרעת קשב והיפראקטיביות ב DSM-5

במאי 2013 יצאה גרסתו החדשה והחמישית של מגדיר ההפרעות האמריקאי ה- DSM-5. 

גרסה זו שונה באופן מהותי ומבני מגרסאותיו הקודמות, באופן בו הוא מתייחס להפרעות ומגדיר אותן. בעקבות כך קוטלגו מחדש הפרעות

רבות. בין ההבדלים הבולטים שינוי באבחנות בתחום האוטיזם, שכיום עומדת בפני עצמה בניגוד לגרסה הקודמת בה נכללה בקבוצת

הפרעות רחבה מאוד שנקראת- הפרעת התפתחות נרחבת (PDD), דוגמא נוספת הפרעה שניונית כפיתית (OCD), שב DSM הקודם נכללה

תחת קבוצת הפרעות חרדה, וב DSM-5 היא מהווה קבוצה בפני עצמה.


אולם, ההשפעה המהותית ביותר היא בשינוי בהתייחסות להפרעת קשב וללקויות למידה. ב DSM הקודם הפרעות אלו הוגדרו כהפרעות

ילדות והתבגרות, משתמשע מכך שהפרעות אלו אמורות להיעלם בגיל הבגרות. לאור שנים של מחקרים וניסיון קליני בשטח ברור שהפרעות

אלו אינן נעלמות. בחלקן העוצמה של הקשיים פוחתת, ובחלקן האדם הבוגר מוצא דרך לעקוף אותן. יחד עם זאת, ברור שהן מלוות את

בעליהן לאורך כל חייו. הפרעות אלו הוגדרו ב DSM-5 כקבוצת הפרעות נוירו-התפתחותיות. במידעון הנוכחי נתייחס בקצרה להבדלים

בהתייחסות להפרעת קשב ב- DSM-5 . אולם, מרבית הרופאים עדיין עובדים עם הקריטריונים של DSM-IV-TR שיצא בשנת 2000.



ב DSM-5 מוגדרת הפרעת קשב והיפראקטיביות כהפרעה נוירו-התפתחותית שסימניה מינקות. DSM-5 ממשיך במגמה של ה DSM-IV-TR, 

לפיו בוטלה ההבחנה בין ADD ל ADHD. הואיל ומחקרים רבים תומכים שאין הבדל במקור ההפרעה בין ההפרעות השונות. ההבדל הוא

בצורת התמודדות של האדם, שמהווה שילוב בין תהליכים אורגניים ותהליכי למידה. למעשה, המופע ההתנהגותי – קשיי ריכוז ומוסחות,

היפראקטיביות ואימפולסיביות הם פיצויים שמבצע האדם (המוח) בניסיון שלו להתמודד באופן טבעי עם הפרעת קשב.


הבדל נוסף הוא בהתייחסות לגיל הופעת התסמינים וגיל מינמאלי לאבחון. בגרסה החדשה ניתן לבצע אבחון ולטפל כבר מגיל 4, בניגוד

לקודם שהגיל המינימאלי לאבחון עמד על גיל 5.


נקודה נוספת להתייחסות בהקשר לגיל, הוא ההתייחסות למבוגרים. DSM-5 מתייחס לראשונה בהגדרה ואבחנה להפרעת קשב במבוגרים.


נציג להלן את הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב לפי DSM-5, בו מופיעים 5 קריטריונים לאבחון:

1. תסמינים המופיעים משתי רשימות תסמינים – תת קשב ומוסחות (קבוצה a) והיפראקטיביות-אימפולסיביות (קבוצה b), המופיעים

    במשך יותר משישה חודשים בסיטואציות שאינן הולמות. בקבוצה a רשימה של 9 תסמינים, שנדרש לפחות 6 מתוכם להגדרה הקבוצה

    (במבוגרים מספיק 5). מופיע רשימה של 9 תסמינים להגדרת היפראקטיביות-אימפולסיביות, שנדרש לפחות 6 מתוכם להגדרה הקבוצה

    (במבוגרים מספיק 5). רשימת התסמינים המפורטת מופיע במידעונים קודמים.

2. חלק מהמאפיינים הופיעו לפני גיל 13 (בניגוד לקודם שהתייחס לגיל 7).

3. ההפרעה מופיעה בשתי מסגרות חיים לפחות – בית, בי"ס, תעסוקה, פעילות פנאי, פעילות חברתית, משפחה וכדומה.

4. התסמינים גורמים למצוקה גלויה או סמויה לאדם.

5. לא ניתן להסביר את התסמינים באמצעות הפרעות אחרות בעלות רקע דומה (אבחנה מבדלת).


לסיכום, התפתחות האבחנה ב DSM-5 מייצגת את השינויים בתפיסה להפרעת קשב במהלך השנים. השינויים העיקרים מה DSM הקודם

לנוכחי עוסקים בתיאורים מקרוסיסטמים (גיל אבחנה, קטלוג ההפרעה מחדש וכד') וללא הבדלים מהותיים בתיאורים מיקרו-סיסטמים

(תסמינים). שינויים אלו מייצגים את ההתייחסות להפרעת היום, כפי שמקבל גיבוי גם ממחקרים – כהפרעה נוירו-התפתחותית כרונית

שמופיע בכל מחזור החיים, וסימניה מופיעים כבר בילדות המוקדמת.


 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים