ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  
התמודדות עם קשיים חברתיים (מידעון להורה)

בני אדם הינם יצורים חברתיים השואפים להיקשר ולתקשר עם זולתם. בתהליך חיברות לומד אדם לתקשר עם סביבתו ולתפקד כאדם אקטיבי בחברה. הפרט לומד מיומנויות וכישורים להתנהלותו החברתית בחסות יחסי גומלין במשפחתו, ובתהליך ההשתלבות שלו במוסדות החינוך. לרוב התלמידים, תהליך זה מתפתח ונבנה תוך כדי פעילותם במסגרות החינוך. ישנם ילדים שאצלם מיומנות זו נפגעת. המידעון הנוכחי עוסק בהגברת מודעות של שומרי סף – קרי, מורים והורים לקושי ובהצגת כלים שנועדו לשפר את ההתמודדות עם קשיים חברתיים.


מהם כישורים חברתיים?
כישורים חברתיים (או מיומנויות חברתיות, בחלק מהמקומות) הינם קבוצה של הרגלים נלמדים, העוסקים ביצירת קשרים עם הזולת ושימור קשר משמעותי עימו. הכישורים החברתיים טומנים בתוכם מיומנויות מילוליות, מחוות, הבנת סיטואציות חברתיות, בחירת תגובה מותאמת ויכולת
בקרה על התגובות של הפרט לנוכח הגירויים שסביבו (חוללות עצמית).

רכישת כישורים חברתיים מחייבת שלושה יסודות המחייבים יחס משלים בין איש החינוך/ההורה והילד, להלן היסודות:
1. מרחב בטחון - סביבה פיזית ורגשית המספקת לאדם חוסן נפשי. מרחב הביטחון כולל שלושה גורמים: תקשורת, סמכות ויציבות, אלו בונים 
    אצל הילד (בהתאמה) תחושת שייכות, גבולות ועכבות (בניית סף תסכול).
2. הקניית מיומניות חברתיות -  זהו תהליך שמחייב קשר משמעותי בין איש החינוך/ההורה והילד. הקניית מיומנויות יכולה להיות באמצעות 
    מודל המשמש דוגמא לילד (הורה/מורה וכו') ומחייבת מתן מידע מבוסס שאותו הילד יבין ויוכל ליישום, לדוגמא: שיחת משוב של ההורה
    עם הילד לאחר ביקור חבר וכו'.
3. התנסות במיומנויות בחברה - זהו השלב הקשה ביותר ויש בו סיכון לכישלון, ולכן יש לבצע צעד זה בזהירות רבה תוך הכנה מוקדמת.      
    על ההכנה המוקדמת לכלול: איסוף מידע, ארגון סביבה, ותכנון האירוע.

חשוב מאוד לילד להתאמן על כישורים חברתיים בסביבה מכילה שתיתן לו משוב יעיל ובונה על תפקודו. בנוסף, ניתן להשתמש בסימולציה, כלי מצוין להערכת תגובותיו של הילד. סדרה של התנסויות במיומנות מסוימת תביא לשליטה במיומנות ותאפשר לילד בטחון להשתמש בו בזמן אמת.

שלושת היסודות יוצרים אצל ילד חוסן, שהוא בסיס מנטלי להתמודדות עם מצבי חוסר בהירות. החוסן מורכב ממידת ההערכה שמבצע פרט כלפי אובייקט או אירוע ויכולת שימוש בכלים זמינים לשם ביצוע תגובה הולמת. למעשה, החוסן מייצג את יכולת העמידה שלי בפני מצבים מעורפלים, ומספק לי כלים להערכה ולתגובה. ליקוי בתהליך התפתחות החוסן עלול להביא לקשיים בתפקוד החברתי.
 
קשיים בתפקוד החברתי
מחקרים מראים שכרבע מהילדים בגיל בי"ס יסודי מדווחים על קשיים חברתיים. בגיל ההתבגרות (חטיבות ביניים ותיכון) השכיחות אף גבוהה עוד יותר. רובם מתייחסים לכמות חברים לא מספקת, לרבים הקושי נובע מהגדרת מצב לא נכונה של מהות המילה חבר. אך ישנו אחוז גדול, שמוערך בכ- 10%-15% של ילדים שלהם קשיים אובייקטיבים בתפקודים החברתיים. ניתן למיין את הקשיים ל-4 גורמים עיקריים:
  1. חסך במיומנויות חברתיות - הגורם השכיח ביותר והוא מהווה כ 60% מהקשיים החברתיים. מדובר בילדים שלהם חסך באחד משלושת היסודות שהוזכרו לעיל, שבגינם לא רכש הילד כלים או אמונה ביכולת שלו להשתמש בהם לסיטואציות חברתיות. קושי זה יוצר לרוב מעגל קסמים של הימנעות שיוצרת גם חששות, שעלולה בהמשך להתפתח להפרעות קליניות.
  2. חרדות - גורם שני שחשיבותו ומהווה כ 25% מהקשיים החברתיים. מדובר בהפרעות, שייתכן שמשולבות גם בחסך במיומנויות, אך הבולט העיקרי בהן הוא הימנעות מכוונת מקשר חברתי או חשש גדול מפני אירועים חברתיים. שכיחות קבוצה זו עולה ככל שהילד מתבגר ונכנס לגיל ההתבגרות, לרוב היא כוללת אמונות לא נכונות או הרגלים לא נכונים ליצירת קשר חברתי משמעותי. חרדה חברתית היא ההפרעה השכיחה ביותר בקבוצה זו, חרדה חברתית היא פחד מופרז לגבי אפשרות לפגיעה מאירוע חברתי (או אובייקט מסוים בחברה) שמביא לתחושת אי נוחות גדולה בגוף ועליה ברמת דחק. בצורה קיצונית יותר מתפתחת פוביה חברתית (Social phobia) שהיא פחד מוגזם וממוקד לנושא החברתי שלרוב מביאה גם להימנעות, שמגביר את הפחד עוד יותר ואת תחושת חוסר השליטה. רבים מהסובלים מפוביה חברתית סובלים גם מהתקפי בעת (Panic attack) שמתבטאים ברמת עוררות גבוהה של הגוף עם תסמינים נוירו-פסיכולוגיים רבים.
  3. הפרעת קשב ולקויות למידה - הפרעות קשב ולקויות למידה הן קבוצה של לקויות הפוגעות ביכולת הלמידה של האדם. כ 12% מהתלמידים בעלי קשיים חברתיים סובלים גם מלקויות למידה או הפרעת קשב. הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שלה ארבעה תחומי קושי עיקריים – מוסחות וקשיי קשב, היפראקטיביות-אימפולסיביות, ריתמוסים ביולוגיים וקושי בתפקודים ניהוליים. אנשים עם הפרעת קשב סובלים מקושי בקריאת אותות  ולרוב התקשורת שלהם עם הזולת נפגעת בגלל קשיהם האובייקטיביים. לקויות למידה, בעיקר לקות למידה לא מילולית מייצגת פגיעה בהבנת זמן ומרחב, ולכן כפועל יוצר פוגעת גם ביכולת של אדם לתאם שפת גוף לשפה דבורה, דבר הפוגע בתהליך רכישת המיומנויות החברתיות.   
  4. הפרעות בציר התקשורתי - קבוצה של הפרעות שמכונות הפרעות בספקטרום האוטיסטי, בקבוצה זו כ 3% מהסובלים מבעיות חברתיות. הפרעות בספקטרום האוטיסטי מייצגות פגיעה ביכולת או המוטיבציה של אדם ליצור קשר עם זולתו. נושא זה מורכב ומידעון זה אינו יכול להכיל את מורכבות הנושא.
אבחון וטיפול מערכתי בקשיים יכול להקל מאוד על הילד, וברוב המקרים גם לטפל בה ולהביא את הילד לתפקוד חברתי מלא. נודעת חשיבות מכרעת לעבודה מערכתית בהתמודדות עם קושי חברתי. בגילאים צעירים חשוב בעיקר עבודה עם ההורים והצוות החינוכי, בגיל ההתבגרות רצוי לשלב גם את המתבגר בטיפול – פרטני או קבוצתי.

אבחון וטיפול מערכתי בקשיים יכול להקל מאוד על הילד, וברוב המקרים גם לטפל בה ולהביא את הילד לתפקוד חברתי מלא. נודעת חשיבות מכרעת לעבודה מערכתית בהתמודדות עם קושי חברתי. בגילאים צעירים חשוב בעיקר עבודה עם ההורים והצוות החינוכי, בגיל ההתבגרות רצוי לשלב גם את המתבגר בטיפול – פרטני או קבוצתי.
 
הדרכת שומרי סף לטיפול בקשיים חברתיים
ניתן באמצעות הדרכת שומרי סף – הורים וצוות חינוכי, לצמצם את הפגיעה בילדים, בעיקר אצל ילדים משלושת הקבוצות העיקריות, המהווים
כ 95% מכלל התלמידים הסובלים מקשיים חברתיים. התערבות בקשיים חברתיים נדונה בשלוש רמות התערבות – מניעה, התערבות ושיקום.
מניעה היא שלב שנעשה בשגרה. שומרי סף יכולים לנקוט בתהליכי מניעה ע"י סדר פעולות פשוט, כדי להקטין את ההסתברות לפגיעה. המלצות
אלו רצוי לבצע בדרך קבע. להלן סדרת הפעולות ששומרי סף יכולים לנקוט למניעה ראשונית:
1. יצירת מרחב בטחון הכולל - תקשורת, סמכות ברורה ועקביות.  בחסות התקשורת ניתן לבצע עם הילד שיחות יזומות, לצאת איתו לבילוי
    משותף, לעבד איתו אירועים חברתיים, לדבר על תרבות שיח ברשת, להציג לו את הדרישות ממנו באופן ברור.
2. הכירו את העולם החברתי שלו - התעניינו בתחביבים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, פעילויות אהובות בביה"ס וכו'.
3. דוגמא אישית - דאגו ליצור סביבה ובה מפגשים חברתיים.
4. אפשרו לילד תנאים ליצור מפגשים חברתיים בבית או במסגרת החינוכית, תחת פיקוח וליווי שלכם.
5. חשוב מאוד, היו אמפטיים. ילדים רבים ומתבגרים בפרט לא משתפים מידע באופן מלא, אלא "זורקים" חלקים ממנו. חשוב להיות שם עבורם,
    בזמנם ובתנאים שלהם.

התערבות - מרגע שזיהיתם קושי, ראיתם או הרגשתם שלילד קושי חברתי, תוכלו לנסות לברר איתו מה תחושותיו לגבי הנושא. חשוב ליצור שיתוף פעולה והחלפת מידע בין ההורים והצוות החינוכי, לעיתים הפעילות החברתית מתרחשת בסביבה אחת בלבד (בשכונת המגורים או במסגרת החינוכית) וקיימת תחושה של מצוקה חברתית שלא בצדק.
חלק חשוב בתהליך הטיפול הראשוני הוא בניית יכולת סינגור עצמית. יכולת הסינגור כוללת את סך התנסויותיו של האדם, אשר מספקות לו מידה של הערכה לגבי עצמו, לגבי יכולתו להתמודד במציאות דינמית-משתנה, וכיצד הוא יכול להגיב כדי לקדם מצבים לטובת האינטרסים שלו. תהליך זה כולל ארבע מיומנויות שאיש חינוך/הורה יכול לבדוק עם הילד:
1. מוטיבציה לקשר חברתי - מה מפעיל את הילד לתקשר עם זולתו. מונח הכולל איזון בין תועלת (רווח) מול מידת המאמץ שהילד אמור להשקיע.     תועלת קשורה למידע שיש לילד על האירוע או האובייקט והמאמץ מתאר את מידת ההשקעה הנדרשת ממנו בתהליך ההתמודדות.
2. התנסות בסביבה בטוחה - חשוב לתת דגש על ההתנסות ועל החוויה של הילד. התנסות בסביבה בטוחה תאפשר לו להתכונן לאירוע. חשוב
    לבנות מדרג של התנסויו, כדי לבנות חווית הצלחה. ייתכן שיהיה צורך לחזור על אותה התנסות גם בעתיד.
3. טפחו את החוסן של הילד, על שני רכיביו – הערכת מצב מול כלים זמינים להתמודדות.
4. להסיר אשמה מהילד - אשמה או האשמה לא יתרמו, אלא יגרמו לילד להתבצר בעמדתו ולחוש פגוע. עדיף לדבר במונחים של תרומה
    ואחריות, כלומר לקחת אחריות על התרומה החלקית שלו לסיטואציה, חשוב להדגיש שילד אחראי על עצמו, מעשיו ועל תרומתו להקשר
    המשותף. הבידוד של החלק בסיטואציה נותנת לילד תחושת שליטה, מפתחת מודעות לתהליכי בקרה וויסות רגשות. התיחסות זו היא
    ממוקדת ופותחת אפשרות לשיח עם הילד.
5. הקנייה של מיומנויות חסרות כמו שפת גוף, ומיומנויות שיח באופן יזום עם ההורים.

בניגוד לדעה הרווחת, ילדים מדברים על קשייהם, כאשר הם יודעים שמקשיבים להם.  אפשרו תנאים של אמפטיה להכלת צרכי הילד ואפשרו לו לצמוח מטעויותיו, מטעויות לומדים. זכרו, שבחוויית הצלחה יש תמיד התפתחות סינוסיאלית (קצת עולים וקצת יורדים), אפשרו בתהליך זה באמצעות חוסן, בניית עוגן להתמודדות במצבים דומים בעתיד.

טיפול בהפרעה או שיקום, מחייב כבר עבודה מערכתית עם ההורים והילד. לרוב, רצוי לכלול בהדרכת הילד טיפול קבוצתי או פרטני, ולצד זה לספק כלים להדרכת הורים. מעורבות ההורים ברמת התערבות שיקומית כוללת את חמשת ההמלצות שהוזכרו לעיל, בנוסף להמלצות ספציפיות שיעלו על ידי המטפל המקצועי כצורך של הילד.

לסיכום, קשיים חברתיים נוגעים לכשליש-רבע מהילדים. קשיים אלו אופייניים בכל מחזור ההתבגרות של ילדינו מגן ועד סיום התיכון. רוב הקשיים יחלפו עם הגיל, אולם ישנם ילדים ומתבגרים רבים שסובלים מקשיים חברתיים ולנו כשומרי סף יכולת להקל עליהם, במניעה, בטיפול או בשיקום.

בהצלחה,
צוות ד"ר קשב

להאזנה לתוכנית הרדיו "שידור בהתבגרות" עם ד"ר גיל מאור (24.2.15) - אורך השידור 24 דק':
 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים