ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  

התמודדות חברתית של ילדים בעלי הפרעת לקויי קשב
(גרסת הדפסה)

מוח האדם הינו מכונה מופלאה ומורכבת, בין תפקידיו הוא קליטת הגירויים השונים המועברים דרך מערכת החישה של האדם (חמשת

החושים) ומתן פרשנות נוירו-פסיכולוגית.

במוחו של אדם בעל הפרעת קשב מתקיים תהליך זהה של קליטת גירוי ומתן פרשנות. יחד עם זאת, ההליך אצלו מאופיין בפרשנות

שאינה תואמת את עוצמת הגירוי, ההקשר והתדירות של הגירוי. אי לכך, לקויי קשב נוטים לפרש גירויים בצורה לא נכונה. תהליך

הפרשנות קשור בתפקוד מוחי מעט שונה בקרב לקויי הקשב ובכלל זה באונה המצחית במוח.

ההתנהגות החברתית הינה תופעה הנלמדת בהקשר של היחיד לזולתו. ההקשר הראשוני בו מופיעה ההתנהגות החברתית הוא

במפגש בין הילד ומעניקיו הראשונים, לרוב ההורים - דרך היקשרות. כאשר הילד יוצא למסגרת גנית הוא פוגש דרך ההתנהגות את

דמות המורה/גננת ואת קבוצת השווים (חבריו לכיתה/לגן/לשכונה). בין המסגרות יש הלימה מהותית. רוב החברים של הילד הם גם

מהגן/כיתה שלו. כדי לנתח את ההתנהגות של הילד, ובכלל זה התנהגותו החברתית, יש לזהות את אופן הקשרים של הילד עם

ארבעת הרכיבים (הילד, המורה, ההורים וקבוצת השווים), ודרך ניתוח ההתנהגות שלו, ניתן לעבוד באופן משולב על שיפור התפקוד

ההתנהגותי בתחומים שונים.

הפרעת הקשב וההתנהגות החברתית, עומדות כל אחת בפני עצמה, אך יש הלימה ביניהן. מתוך הבנה של חמשת צירי ההתפתחות-

הפיזי-מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי – מהלך ההתפתחות אצל וולד בעל לקות קשב בהכרח שונה מהתפתחותו של וולד

ללא לקות קשב, מכיוון שמוחו מפרש באופן שונה את המידע המועבר אליו באמצעות חמשת החושים.



קיימים מספר מאפיינים שמשפיעים על ההתפתחות החברתית, ובכלל זה – תקינות בהתפתחות בארבעת הצירים האחרים:

א. מזג ותורשה- רכיבים מולדים.

ב. היקשרות ראשונית.

ג. התפתחות התפקודים הניהולים.

ד. קריאה של קודים חברתיים וכפועל יוצא, בקרת התנהגות.


דילמות חברתיות שכיחות

בדידות חברתית - הגורמים התורמים לתחושה הם: הסטיגמטיות (דיעות קדומות) שבלקות, האשמה, העמידות הנמוכה בפני תיוג,

ניתוקים ברצף המחשבה, נתק בין המחשבה וההתנהגות, התנהגות בלתי תואמת.

התמודדות עם אלו כוללת אבחון מוקדם, הדרכת הסביבה החינוכית, עבודה קוגניטיבית-התנהגותית על תפקודים ניהולים, העצמה

דרך תפקיד משמעותי במסגרת הגן או הכיתה. בנוסף, מומלץ להגדיל את המסגרת החברתית של הילד בשעות אחרי הצהרים,

באמצעות השתתפות בחוגים. מומלץ למצוא קבוצת שווים של ילדים אחרים בעלי לקות קשב, שם גם להורים וגם לילדים יהיה קל יותר.

ניתן למצוא מסגרות כאלה דרך הצטרפות לסדנאות הורים, מגיל 10 ניתן גם באמצעות סדנאות לכישורים חברתיים (עד גיל 10 מחקרים

הראו כי סדנאות אלו אינן יעילות).

פגיעה רגשית מילדים אחרים - רואים שילדים לקויי קשב רגישים יותר ולכן נפגעים מהר יותר. כפועל יוצא, לעיתים הם מהווים

מושא לתיוג ולהצקות מילדים אחרים. הקושי נובע מתיוג ואשמה, מחסך במיומנויות חברתיות, ויסות רגשי ותפקודים ניהולים לקויים.

הפתרון הינו באמצעות הדרכת המשפחה לחיזוק החוסן של הילד מפני תיוג, דה-סנסיטיזציה רגשית (הפחתת רגישות- לאמן את הילד

בבית לעמוד בפני הקנטות, ללמדו ולאמנו בעכבת התגובה ובפיתוח תת רגישות לדברים שמעליבים אותו- דבר זה יש לערוך בליווי

הדרכתי של מטפל), שיפור תפקודים ניהוליים. במידת הצורך ניתן לבחון טיפול רגשי להפחתת הרגישות והעלאת הדימוי העצמי.

הצקות לילדים אחרים - דבר זה מהווה את אחד המאפיינים של רכיב ההיפראקטיביות. התופעה קשורה בויסות תחושתי, ויסות מוטורי,

צורך להיות בקשר עם ילדים אחרים, ללא הכלים המתאימים לעשות כן.

הפתרונות לטיפול בקשיים אלו הוא מעבר להמלצה לכיסוי תרופתי מלא (עפ"י המלצת והשגחת רופא מומחה), הדרכת הילד, הדרכת

הסביבה לסובלנות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ובו מתן כלים ליצירת קשר, שילוב בחוגים בהם נדרשת שליטה בתנועה (קראטה,

קפוארה... ) ומגיל 10 גם סדנאות לכישורים חברתיים.

נטיה לאלימות - ילדים לקוי קשב מסתבכים יותר בבעיות אלימות, מדוע ? – ראשית יש לזכור שאלימות היא שפה שנלמדת בהקשר.

בעיות אלימות של לקוי קשב נובעות לעיתים מסקרנות, אימפולסיביות וחיפוש ריגושים – יש להם נטייה יותר מאחרים להגיע למקום בו

מתרחשת קטטה (לרוב כצופים). בנוסף לכך תורמים גם המאפיינים של – תסכול, דימוי עצמי נמוך, חסך במיומנויות חברתיות, רצון

להציג עצמו כילד רע במקום טיפש ופגיעה רגשית.


הפתרון המקובל לטיפול בקשיים אלו הוא המלצה לכיסוי תרופתי מלא (עפ"י המלצת והשגחת רופא מומחה), לעיתים במידה

שהאימפולסיביות קיצונית ניתן להיוועץ עם הרופא לגבי כיסוי תרופתי גם לעניין זה. בנוסף, הדרכת הורים והדרכת הילד נדרש ניתוח

התנהגות ובניית תוכנית כוללת לבית ובית הספר בעניין זה. כמו כן, ניתן לבצע עבודה על תפקודים ניהולים והעצמת הילד – מתוך

רציונל שחיזוק הביטחון העצמי יבנה אצלו משמעות חיובית ויפחית את הצורך במצגת שווא של ילד רע. ניתן לשלב את הילד בחוגים

של אומנויות לחימה, אקסטרים והישרדות – אלו יסייעו במתן פורקן לאנרגיה ומצד שני, דרך אומנויות הלחימה ניתן להגיע לוויסות של

התנועה, מגיל 10 גם סדנאות לכישורים חברתיים.
   


לפני סיום, יש לציין מספר אבחנות נוספות הקשורות להתנהגות חברתית לקויה שמחייבת התייחסות מיוחדת. אבחנות אלו נלווית

להפרעת הקשב או מופיעות לבדן – לקות בויסות תחושתי, לקות בקואורדינציה, לקות למידה בלתי-מילולית, חרדה (ובכלל זה חרדה

חברתית), הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD) וטורט.

  

לסיכום, בהפרעת קשב ההתפתחות של הילד בעל ההפרעה שונה, ועיבוד המידע אצלו שונה וכתוצאה מכך התנהלותו החברתית

שונה. מרבית הילדים בעלי הפרעת קשב הינם גם בעלי בעיות חברתיות, במיוחד למאובחנים בטיפוס המשולב (עם היפראקטיביות).

אבחון מוקדם, טיפול והדרכת הסביבה הם המפתחות להתמודדות מושכלת עם הפרעת קשב אצל הילד, ובכך אנו תורמים לתפקודו

מול קבוצת השווים (קבוצת בני הגיל).

 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים