ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348

טיפול תרופתי ובתוספי מזון לבעלי הפרעות קשב*


הבהרה חשובה! התכשירים שיצוינו במאמר אינם מהווים המלצה רפואית, אלא מקור ידע בלבד. כל שימוש בתכשיר רפואי מחייב החלטה, ומעקב של רופא מומחה.


מבוא

הפרעת קשב, המוכרת בקיצור הקליני ADHD, היא לקות נוירו-התפתחותית ותורשתית, בעלת השלכות על הלוקה בה בכל מחזור החיים.

הלקות מוגדרת באמות מידה רפואיות, ומסווגת בספרות הפסיכיאטרית במגדיר האמריקאי ה- DSM, תחת קטגוריה של הפרעות ויסות

ולשליטה בהתנהגות (Disruptive behavior). לכן, כשמתייחסים ל ADHD, מתייחסים לתסמונת (Syndrome). שכיחותה עומדת על

כ 10% מכלל האוכלוסייה, והיא נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים (APA, 2000).

מאפייני התסמונת כוללים שני תחומי- לקויות בויסות הקשב – מתבטא ברמת מוסחות גבוהה, חוסר ארגון, חוסר סדר, קשיי ריכוז, פזרנות

וקשיים בהתמדה לאורך רצף זמן. התחום השני הוא התחום ההיפראקטיבי-אימפולסיבי – המתבטא בתנועתיות, חיפוש ריגושים, דברנות

ואימפולסיביות. לנוכחותה השלכות אפשריות על התחום הלימודי, החברתי והתפקודי-התנהגותי. בהתאם לכך, הטיפול המוצע להפרעות

קשב כולל שילוב של הדרכה התנהגותית וטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי בהפרעות קשב הינו טיפול סימפטומלי – קרי מכוון להקל על

הסימפטומים (מנור וטיאנו, 2003; Barkly, 2003). במאמר הנוכחי יורחב הדיון בטיפול התרופתי ובתוספי מזון.


מוח והתנהגות

חקר המוח מהווה אחד מנושאי המחקר המרכזיים בחקר האדם, ובפרט בתחום הרפואה והנפש. המוח שולט על כלל התפקודים שמבצע

האדם בכל רגע נתון, כאשר לקשב תפקיד חשוב באופן עבודתו של המוח. הקשב הוא מנגנון האחראי להקצות משאבים ואנרגיות לכלל

התפקודים שנדרשים מהאדם, בעזרת משאבים אורגניים, אמוציונליים ואנרגטיים (Pashler,1994).

קיימות שתי מערכות המפעילות את תפקוד האדם – המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים. שתי המערכות מקבילות ופועלות באופן

דומה, כאשר מערכת העצבים מבוססת על הולכה אלקטרו-כימית (חשמלית) ולכן היא מהירה מאוד ובעל יכולת שימוש נמוכה. מאידך,

המערכת האנדוקרינית, מבוססת על מערכת הדם, ולכן היא איטית יותר ובעל כושר שימור גבוהה יותר. שתי המערכות משלימות האחת

את השניה (Tortora & Grabowski ,2003).

מערכת העצבים בנויה משתי מערכות עיקריות (Tortora & Grabowski,2003):

א. מערכת העצבים המרכזית: שולטת על הפעולות הקוגניטיביות והרצויות של האדם, נשלטת על ידי המוח, בעיקר כקליפת המוח

    העליונה 
(קורטקס).

ב. מערכת העצבים הפריפריאלית: נשלטת מהמוח (בעיקר גזע המוח) וחוט השדרה. היא אחראית על נושאי ההישרדות עימם

    מתמודד הגוף.

היא מורכבת משתי תת-מערכות:

- המערכת הסומטית: מערכת המורכבת משתי פונקציות שתפקידם להכין את הגוף למצבי חירום והרפיה. והיא בנויה משתי תת

  מערכות :המערכת הסימפטית (מעוררת) והמערכת הפרא-סימפטית (מרגיעה).

- המערכת האוטונומית: מערכת עצבים השולטת על השרירים האוטומטיים (לב, עיכול וכדומה).

כל הגירויים הסנסוריים והמוטורים המועברים בין חלקי המוח ובין המוח לאברי הגוף, מועברים באופן חשמלי באמצעות מנגנון ההולכה

האלקטרו-כימית. מהירות ההולכה העצבית יוצרת מערכת עצבים אקטיבית שבכוחה להגיב לסביבה המשתנה כל הזמן. מהירות ההולכה

קשורה לתהליך ההולכה העצבית. תא עצב בנוי מחוט ארוך שנקרא אקסון, אשר מכוסה בשכבה לבנה דקה- שמכונה מיאלין. בין כל שני

תאי עצב קיים מרווח שבו מתבצעת הפעולה המורכבת של סינון הגירויים לפקודות סנסוריות (חושיות) ומוטוריות. המרווח הזה מכונה

'מרווח בין-תאי' או 'סינפסה'. הקשר הבין תאי מבוסס על תהליך שתא אחד מוסר פקודה (שדר עצב) ותא סמוך מקבל פקודה (קולטן).

על מנת לאפשר למערכת עצבים להיות אקטיבית ההולכה העצבים בנויה על כך שבכל פקודה עצבית החלק העיקרי של הפקודה היוצא

משדר העצב נשאב בחזרה, באמצעות חלבון מסוים. תהליך זה מכונה בליעה (Reuptake). במערכת העצבים 85% נשאב חזרה. כדי

להפחית מהמוח את "רעשי הרקע" – אותם הגירויים חסרי המשמעות מבחינת הגוף, קיים מנגנון ויסות נוסף המכונה 'גריעה'. באמצעות

אנזימים מיוחדים, המכונים בקיצור - MAO (Mono-Amino-Oxidase), מפרקת מערכת העצבים כ 14% מההולכה העצבית. כך שבפועל

כ-1% מהפקודה המקורית מועבר לתא הסמוך ויוצר תגובה (Tortora & Grabowski,2003 ).

כאשר עוסקים במערכת העצבים אנו דנים בעיקר בשמונה סוגי מערכות עצב: דופמין, סרוטונין, נוראפינפרין, GABA, אנקפלין אצטיל-כולין,

גלוטומאט ואנדורפין (Sadock & Sadock, 2003). לעניין הפרעות הקשב והטיפול בה עוסקים בעיקר בדופמין ונור-אפנפרין, עליהם

נרחיב.

הדופמין (Dopamine). הדופמין קשור בתהליכי ויסות מוטורי, ויסות סנסורי, עונג, מצב רוח, ועוררות עצבית. באמצעות אנזימים מיוחדים

מתפרק חלק מהדופמין לאדרנלין. ליקוי בשדר עצב זה קשור לטיקים, פרקינסון, סכיזופרניה, הפרעות קשב, הפרעות שינה, חיפוש

ריגושים והתמכרויות. לעניין הפרעת הקשב נמצא ששרשרת 4 המכונה- DRD4, מבצעת ספיגה מהירה מידי בתהליך הבליעה (מנור

וטיאנו, 2005).

נוראפנפרין (Norepinephrine)- מכונה בספרות בריטית גם כנור-אנדרנלין והוא מהווה הקבלה למערכת האנדרנלין במערכת

האנדוקרינית. הנוראפנפרין פועל במקביל לסרוטונין, ביחד הם פועלים בעניין ויסות מצב הרוח, איכות ריכוז וחרדות. העלאה של רמת

הנורואפינפרין בדם מפחיתה חרדה ומשפרת ריכוז.


עקרונות הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי כולל התערבות חיצונית בגוף באמצעות חומרים כימיים או אורגניים לשם ריפוי, הקלה, מניעה או שינוי תהליך תפקודי.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) דואג להתייחס לכל תוסף מזון או תרופה המשווקת לציבור. המינהל מאשר שימוש בתרופות

ותוספי מזון, ולעיתים קובע אזהרות והבהרות לגבי שימוש או סכנות בשימוש. את כלל החומרים ניתן למיין לארבע קבוצות עיקריות:

א. חומרי פסיכו-אקטיביים: מכונה בקיצור חפ"א או 'סמים' (Drugs), אלו חומרים המופקים סינטטית או אורגנית, בהשפעה הפרמקולוגית

    הם 
משפיעים על מצבי תודעה (הקלה או הגברה של תהליכי כאב, מתח, עונג ודוגמתם). בקבוצה זו ניתן למצוא אוסף רחב מאוד
   
    של סוגי 
תכשירים ליעודים שונים. בהמשך הדיון נשתמש במונח חפ"א, נתייחס לאלו הרלוונטיים לטיפול בהפרעות קשב.

ב. נוגדי דלקות וזיהומים: טיפולים ממשפחת האנטיביוטיקה לסוגיה.

ג. מניעה: חיסונים למיניהם (מוחלשים או מומתים).

ד. תוספי מזון: חומרים שונים (ויטמינים, חומצות שומן ומינרלים) שלהם השפעה מסייעת על חסר טבעי של הגוף או בעלי מטרה לשפר

   תחום 
תפקודי מסוים.

כאשר עוסקים בתרופות, חשוב לזכור שלכל חומר, שמוסיפים לגוף, יכולה להיות השפעה חיובית- רפואית או השפעה מזיקה (שימוש

לרעה ותופעות לוואי). השפעה תרופתית מכונה בספרות 'השפעה פרמקולוגית'. האבחנה בין החומרים היא על בסיס שימוש רפואי

(Use) לבין שימוש לרעה (Abuse). ברם, לכל חומר, טבעי או סינטטי, קיים פוטנציאל רפואי או מזיק (ובכלל זה תופעות לוואי).

כדאי להבהיר – אין אבחנה בין חומרים טבעיים לחומרים סינטטיים, ואין משמעות להגדרה 'סם', היות שסמים הם שם כולל לכלל

החומרים הפסיכו-אקטיביים המוגדרים בתרופות ומזונות כאחד –קקאו, משככי כאבים, מעוררים, שוקולד, סיגריות – כולם חומרים

פסיכו-אקטיביים, או בקיצור - 'סמים'. קיימת אבחנה חלקית בין תרופות לתוספי מזון. כאשר לתרופה נדרש מחקר ארוך יותר ומקיף,

המחייב 7 שנות מחקר ו-7 שנות המתנה. לכן, חומרים רבים שלא עוברים פיקוח מחקרי רפואי, מוגדרים כתוספי מזון ולרוב אינם מחייבים

מרשם רפואי.

  

הדיון במאמר הנוכחי עוסק בתרופות מקבוצות א ו-ד. בטיפול תרופתי בחפ"א נקבע המינון על פי מדד של רמת היעילות של התרופה -

'יעילות פרמקולוגית'. כאשר היעילות מייצגת טווח של מינונים הגבוהה מ'סף התגובה התרופתית' ועד למקדם רמת סף התגובה הרעילה

של התרופה (כעשירית מהרמה הרעילה בפועל). כאשר סף התגובה נקבע על פי היחס שבין סף התגובה הפרמקולוגית למקדם רמת

הרעילות – מכונה אינדקס תרפואיטי. האינדקס מייצג מקדם בטיחות בשימוש בתרופות. כאשר המינון המרבי שנקבע למנה וליום מהווה

לרוב עד עשירית מהרמה הרעילה (אופנהיימר וקורצ'ין, 1995).

מינון של תרופות ממשפחת החפ"א נקבע על פי משקל הגוף. קביעת המינון מצריכה שיקולים רבים ובכלל זה: סוג החומר, גיל הפציינט,

השפעה רצויה, תגובות בין-תרופתיות קצב חילוף חומרים ואחוז שומן/שריר מהמשקל. כמות התרופות והשפעתן רבה ומגוונת, אנו נתרכז

בתכשירים המשמשים לטיפול בהפרעות קשב ובהם נעסוק בהרחבה.



טיפול תרופתי בהפרעות קשב

טיפול בהפרעות קשב מחולק לשתי קבוצות עיקריות: הקלה בתסמיני התסמונת הנובעים ממנה במישרין; הסוג השני – מכוון להקלה על

מאפיינים נלווים להפרעות קשב כמו אימפולסיביות. לא נתייחס לטיפולים הניתנים לתחלואה נלוות (קומורבידיות) כמו דיכאון וחרדות. נדון

בהרחבה על התכשירים, גנריקה, מינון, תופעות לוואי, התנגשות בין תרופות ואזהרות.

הבהרה חשובה! התכשירים שיצוינו במאמר אינם מהווים המלצה רפואית, אלא מקור ידע בלבד. כל שימוש בתכשיר רפואי מחייב

החלטה, ומעקב של רופא מומחה.


להלן התכשירים הקיימים בשוק לטיפול בהפרעת קשב:

ריטלין

כללי: הריטלין (Ritalin) הוא שמו המסחרי של התרופה הגנרית מטילפנידט (Methylphenidate). התרופה מיוצרת על ידי חברת

נוברטיס, ומהווה טיפול קו ראשון בארץ ובעולם בטיפול בהפרעות קשב. הריטלין מטפל ביעילות בכ 80% מבעלי הפרעות הקשב,

כ 5-10% מגיבים לתכשיר טוב, אך הוא גורם לתופעות לוואי, וכ 10% לא מגיבים בכלל לריטלין והוא יוצר אצלם השפעה הפוכה. בעודנו

דנים בריטלין, נתייחס לסוגים: רגיל, SR ו- LA.

גנריקה: הריטלין הינו ממשפחת החפ"א הממריצים (סטימולנטים). השפעתו הפרמוקולוגית מבוססת על עיכוב בליעה חוזרת של שדר

העצב. בפעילותו הפרמקולוגית הריטלין סוגר את החלבון השואב את הדופמין בחזרה, מאשר מעבר תקין של דופמין בהולכה העצבית.

הריטלין בנוי משתי מולקולות של מטילפנידט הניצבות זו לזו, כאשר האחת נכנסת לחלבון השואב במקום הריטלין, והחלק שנשאר בחוץ

מעלה את רמת העוררות הכללית של המערכת.

מינון וטווח השפעה: התרופה הגינרית (קיימת בצורת כדור ובטיפות) פועלת למשך 4 שעות, לאחר מכן כל החומר יוצא בשתן. מינון

ריטלין נקבע בילדים ביחס של 0.3-0.6 מ"ג לקילו למנה, ובמבוגרים היחס הוא 0.2-0.4 מ"ג לקילו למנה. המינון המרבי המותר ליום הוא

עד 2 מ"ג בארץ קימת הגבלה ל 90 מ"ג ליום – אולם באמצעות טופס מיוחד 29ג' ניתן לבקש חריגה – שדי רווחת אצל מתבגרים

ומבוגרים.

הריטלין קיים בשוק במספר צורות: ריטלין רגיל (ל 4 שעות) וריטלין בשחרור מושהה המבוססים על פירוק בשני שלבים- ה- SR וה- LA.

חלק משתחרר מידית עם הנטילה וחלק משתחרר ונכנס לפעילות פרמקולוגית כעבור 4 שעות (לעיון רחב במאמר בנושא ובטבלת המרה,

ניתן לעיין במאמר על הריטלין).

תגובה תרפואיטית: בריטלין התגובה התרפואיטית היא מיידית, כלומר כבר לאחר שלושת רבעי שעה רואים כיצד הפציינט עובד עם

הריטלין. עד שעה אחרי תום השפעת התכשיר, ניתן לראות תופעות של השפעת התרופה (ריבאונד).

תופעות לוואי: לריטלין שתי תופעות לוואי ידועות בזמן השפעה: מדכא עייפות ומדכא תיאבון. קיימות תופעות חולפות של כאבי ראש,

סחרחורות, כאבי בטן, שלשולים, זיעה בכפות הידיים רעד קל בידיים (יכול להופיע לכרבע מבעלי הפרעת הקשב – אלו אמורים לחלוף

אחרי שבוע של טיפול סדיר, והם נובעים משינוי ברמת האנדרנלין בגוף. תופעות לוואי של ריטלין נראות רק בזמן השפעה וניתן לראות

אותם מיד. תופעות של חולשה, זומביות, כאבים בגפיים עייפות וקשיי הירדמות בלילה - אופייניות למינון נמוך. תופעות של עוררות יתר,

כאבי ראש שלא חולפים או הגברה חריפה של חרדה תחת השפעה – אינם תופעות מומלצות, ויש לפנות לרופא המטפל במידה שאלו

מופיעות. כל תופעה מעבר לכך שיכולה להיות בכל תכשיר, יש להפסיק את הטיפול ולגשת לרופא המטפל.

תגובה בין-תרופתית: קיימת רשימה של תכשירים שעלולה להיות להם תגובה בין תרופתית עם הריטלין. לכן, חשוב לספר לרופא בעת

האבחון על כל טיפול כרוני או מזדמן שהפציינט עושה בו שימוש

הבהרות והזהרות:

קיימות מספר הבהרות לגבי השימוש בריטלין.

1. יש לבחון בתחילת השימוש רגישות לתרופה או לאחת ממרכיביה.

2. מומלץ להימנע מצריכת אלכוהול בשילוב עם השפעת ריטלין.

3. לבעלי יתר לחץ דם, משקל יתר (Morbid-obisity) ובעלי הפרעה לבבית אחרת, נדרש אישור קרדיולוג.

4. התכשיר מחייב מעקב רופא מומחה לכל הפחות אחת לשנה. (מומלץ אחת לחצי שנה).

5. קיימת קונטראינדיקציה (הגבלות נגד) לשימוש בתכשיר, כאשר ידוע על הפרענ פסיכיאטרית אחרת המוגדרת פסיכוטית (סכיזופרניה

    ודו-קוטבי).


קונצרטה:

כללי: הקונצרטה (concerta) היא שמה המסחרי של עיבוד לנוסחה הכימית של החומר הגנרי מטילפנידט (Methylphenidate)

התרופה יצאה לשוק האמריקאי בשנת 2000 וקיימת בסבסוד חלקי של כל קופות החולים. הקונצרטה מיוצרת על ידי חברת יאנסן סליג,

והיא בנויה משלושה מרכיבים: מחסנית, ספוג השהיה ומשאבה. שלושת המרכיבים מבטיחים שחרור מושהה ב- 3 פיקים, ולכן הקונצרטה

פעילה ל 12 שעות.

השפעה פרמקולוגית, מינון, תופעות לוואי, תגובות בין-תרופתיות והבהרות שונות – זהות להבהרות של הריטלין הרגיל – שוב מדובר

באותה תרופה גינרית.


דיי-טרנה:

כללי: דיי-טרנה (Day-trana) היא מדבקה המכילה את החומר הגנרי מטילפנידט. התכשיר יצא לשוק האמריקאי בשנת 2006, ובארץ

הוא קיים ביבוא אישי בלבד. החומר נספג דרך העור למערכת הדם ופועל את פעולתו. התרופה מודבקת על הגוף ומשפיעה מרגע

נטילתה (כחצי שעה אחרי) ועד 12 שעות או שעתיים לאחר הורדת המדבקה מהגוף – הגבוה מביניהן.

הדיי-טרנה קיימת במינונים 10, 15, 20 ו-30 מ"ג והיא מהווה הקבלה מלאה למינון למנה. גודל המדבקה משתנה לפי גודל המינון.

אופן פעילותו, השפעתו ותופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בו – זהות לזו של הריטלין הרגיל, למעט הקלה בתופעות לוואי החולפות.


פוקלין:

כללי: הפוקלין (Focalin) הוא שמה המסחרי של התרופה הגינרית דקסמטילפנידט (Dexmethylphenidate). תרופה חדשה יחסית.

בארץ נעשה ניסיון בשנים האחרונות להשיג רישיון ליצור בארץ (כנראה על ידי חברת טבע). בינתיים אינה קיימת בארץ. היא מהווה תרופת

קו ראשון לטיפול בהפרעות קשב, לכשיתקבל האישור ליצרה בארץ היא תיכנס כטיפול קו ראשון להפרעות קשב. מחירה המשוער עדיין לא

ברור.

גנריקה: מדובר באותו חומר פעיל מתילפנידאט, והוא פועל בצורה דומה. אולם במבנהו הכימי הוא מעט שונה, בכך שהוא בנוי רק

ממולקולה אחת של המטילפנידט – האיזומר האופטי, אשר מבצע רק את פעילות חסימת החלבון השואב, ללא הגברת של רמת

העוררות. כתוצאה מכך לתכשיר פחות תופעות לוואי.

טווח השפעה ומינון: המינון מהווה חצי ממינון הריטלין והוא קיים בשוק במינונים של 2.5, 5 ו-10 מ"ג. החומר פעיל ל-4 שעות. מינון

למנה הוא טווח בין 0.15-0.35 מ"ג לקילו למנה. מינון מירבי ליום עד 1 מ"ג לקילו ועד 20 מ"ג ליום. קיים גם פוקלין בשחרור מושהה

פוקלין XR במינונים של 5, 10 ו 15 מ"ג, בשחרור מושהה, אותו ניתן לקחת רק פעם ביום.

תגובה תרפואיטית: התגובה התרפואיטית היא מיידית, כלומר כבר אחרי שלוש רבעי שעה מרגע נטילת התכשיר קיימת השפעה

אופטימאלית והיא מחזיקה עד 4 שעות (או 8 בשחרור מושהה). תופעות לוואי: בעיקרון דומות לריטלין, אולם במידה הרבה פחות בולטת.


תגובה בין-תרופתית: כמו הריטלין.

הבהרות ואזהרות: כמו ריטלין.


אדרל:

כללי: האדרל (Adderall) הוא שמו המסחרי של התרופה החומר הגינרי דקטרואמפטמין (Dextroamphetamin) או 'תערובת מלחי

אמפטמין' (Amphetamin Salt Preparation). קיימת בשוק האמריקאי משנות ה 80 המוקדמות. מהווה טיפול קו ראשון בצפון אמריקה,

בארץ קיימת ביבוא אישי בלבד. בארץ משמשת בטיפול למגיבים לממריצים, אך מגלים תופעות לוואי לא רצויות למטילפנידט.

גנריקה: התרופה מורכבת מ 4 מלחי אמפטמינים. שלכולם השפעה על קשב וריכוז. החומרים:

1. מונוהידרט - monohydrate.

2. שני סוגי דקסמטאמפטמין – dextroamphetamine: saccharate & sulfate.

3. שני סוגי אמפטמין: aspartate, sulfate- amphetamine.

טווח השפעה ומינון: קביעת המינון באדרל זהה לחלוטין לזו של הריטלין, קרי מחושב ביחס של 0.3-0.6 מ"ג לקילו למנה. קיים במינונים

5, 10, 20 ו-30 מ"ג. בתכשיר מושהה קיים במינון 10, 20, ו-30 מ"ג. יחד עם זאת ניסיון בשטח מלמד, כי רבים מגיבים למינון מינימלי

נמוך מהמומלץ, לכן קיימת המלצה לבדוק את המינון האופטימלי בבדיקת TOVA.

השפעה פרמקולוגית: האדרל קיים בשתי צורות עיקריות: רגיל (ל – 6 שעות) ומושהה (ל-12 שעות). התגובה הפרמקולוגית של האדרל

מיידית והיא משפיע למשך השפעת התכשיר בלבד.

תופעות לוואי: בעיקרון דומות לריטלין, אולם במידה הרבה פחות בולטת.

תגובה בין-תרופתית: כמו הריטלין.

הבהרות ואזהרות: כמו ריטלין.

קיימות תרופות דומות לאדרל בהרכב ואופן הפעולה:

א. בנזדרין (benzedrin) מופיע בגינריקה כ 'די-אמפטמין' (D-Amphetamine). קיים במינונים 5, 10 ו- 15, מ"ג שהמינון מירבי ליום 0.1-

    0.15 מ"ג לקילו למנה, עד 40 מ"ג ליום. השפעה מידית ועד 4 שעות. קיים תכשיר מושהה ל 8 שעות במינון 5 ו 10 מ"ג.

ב. דקסדרין (Dexedrine) שם מסחרי לכדור המופיע בגנריקה אף הוא כדי-אמפטמין. המינון ואופן הפעולה זהה לבנזדרין.

ג. ויואנס (vyvance) – תכשיר חדש יחסית, יצא לשוק ב 2007. מעודן מאוד בפעילותו, הואיל והוא מהווה pro-drug (הקופסא) של אדרל.

   במהלך השנה הקרובה (2015) אמור להכנס לפיקוח משרד הבריאות הישראלי, שמשמעות הדבר שלא יזדקקו עבורו לופס 29 ג'.


סטרטרה

כללי: סטרטרה (Strattera) היא תרופה חדישה יחסית,קיימת בשוק האמריקאי מ 2001. הראשונה שפותחה ייעודית לטיפול בהפרעת

קשב, ידועה בעולם כתרופת קו שני לטיפול בהפרעות קשב ונועדה בעיקר לטיפול באלו שאינם מגיבים לממריצים. התרופה מכילה

Atomoxetine. התרופה רשומה ונמצאת בשימוש בארה"ב, קנדה, גרמניה, אנגליה ומדינות רבות נוספות. התרופה קיימת בארץ ביבוא

אישי בלבד.

גנריקה: הסטרטרה מעכבת את הספיגה חזרה של נוראפינפרין (norepinephrine reuptake inhibitor), ואינה נמנית עם משפחת

הממריצים.

טווח השפעה ומינון: קביעת המינון עפ"י משקל הגוף, ביחס של 1.2 מ"ג לקילו. התכשיר נלקח באופן יומיומי, פעם ביום.

השפעה פרמקולוגית: תכשיר המיועד לשימוש כרוני יומיומי (כולל שישי-שבת וחגים). השפעה אופטימאלית כשלושה – שישה שבועות

לאחר תחילת טיפול רציף. הפסקת שימוש בסטרטרה הינה הדרגתית ובפיקוח רפואי. נחשבת לפחות יעילה לקשב ממטילפנידט, אולם

יעילה לשילוב בין חרדה והפרעת קשב.

תופעות לוואי: כמו תכשירים אחרים ממשפחת הטריסקלים (נוגדי דיכאון וחרדה).

תגובה בין-תרופתית: כמו תכשירים אחרים ממשפחת הטריסקלים (נוגדי דיכאון וחרדה).

הבהרות ואזהרות: מתחייב בדיקות דם ומעקב אחר תפקודי כבד אחת לחצי שנה. נחשבת כבונה רמה בדם. בשל מחירה הגבוה

(700 ₪ חודש בחודשו) יש רופאים שעושים שימוש באדרונקס במקום, מחקרים מלמדים שהדבר יעיל הרבה פחות.


תוספי מזון

תוספי המזון רבים והמגוונים. תוספי המזון הינם חומרים בעלי השפעה על הגוף ולהם פוטנציאל מזיק ורפואי כאחד. לרוב, הפוטנציאל

המזיק שלהם נמוך (אחרת הם לא היו מאושרים לשיווק), אבל הפוטנציאל הרפואי שלהם אינו חד משמעי. כמות תוספי המזון רבה ומגוונת

וכמעט כל חומר שקיים, בעל השפעה כזו או אחרת, על רמת העוררות והריכוז נידון בהקשר ל-ADHD. יש להתייעץ עם רופא לגבי נטילת

תוספי מזון, הואיל בין תוספי המזון/תרופות אחרות עשויה להיות התנגשות, לדוגמא: אומגה 3 נחשב כמדלל דם ועשוי להיות הרה אסון

בשימוש לאנשים שנוטלים טיפול נוגד קרישה.

תוספי המזון רבים מאוד ומשמשים למגוון מטרות, המוכרים שבהם מהווים שילוב של שמנים שונים, חיידקים פרו-ביוטים או ויטמינים. רוב

תוספי המזון שאינם בקטגוריות אלו פחות מבוססי מחקר. 
המוכרים שבהם: אומגה 3, B12, חומצה פולית, ברזל, שום.

לעניין הפרעת קשב, אומגה 3 וסטביליום נחשבים לחומרים מייצבים. השימוש הנפוץ בתכשירים אלו נועד בעיקר לטיפול בקשיי ויסות

הקשורים להפרעת הקשב או לתופעת הריבאונד. עם זאת, מחקרים הצביעו על יעילות חלקית.

מוצר חדש שקיים בשוק משנת 2011 הוא ה-ZOOM מוצר ייעודי לטיפול בהפרעת קשב, שבמחקרים הראה יעילות לטיפול בתופעות

הויסות הנובעות מהפרעת קשב. הוא מורכב משילוב של שני חומרים אומגה 3 ופוספלידין-סירין. נמצא כיעיל בכ 20%-25% מהמקרים

לאחר שימוש של חודשיים.

חשוב להבהיר, תוספי המזון אינם מהווים רפואה משלימה בפני עצמה, אלא מרכיב בהתערבות כוללת.


מזונות

למרות שמזון אינו מוגדר ברשימות ה FDA, בחרתי ליחד התייחסות אחרונה זו גם למזונות שונים בעלי השפעה על רמת הקשב.

באופן כללי, ההשפעה של מזונות על התנהגות ותפקוד היא בעיקר למי שרגיש להם ללא קשר לנוכחותה של הפרעת הקשב. בעבודה

מקיפה שערכה ד"ר מנור, שבה סקרה למעלה מ-150 עבודות בנושא, מסקנתה שאין כלל גורף להשפעת מזון או הרכבו הכימי על

השפעת הקשב.

מהמיתוסים הרווחים, "סוכר מעלה היפראקטיביות", רלוונטי עבור מי שמאופיין בקשיים אורגניים בפירוק הסוכר.

לממריצים למיניהם (קפאין, קולה, שוקולד, "רד בול" וכו') באופן פרדוכסלי, יש השפעה מגבירת ריכוז אצל בעלי הפרעות קשב .

אלרגיות למזונות כמו לקטוז וגלוטן עשויים לבוא לידי ביטוי בקשיי קשב.

צבעי מאכל וחומרים משמרים ידועים כיום כחומרים שאינם מומלצים לכלל האוכלסיה ובכלל זה לסובלים להפרעת קשב.

 

מקורות

מנור, א' וטיאנו ש' (2003). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). תל אביב: דיונון.

אופנהיימר, ע' וקורצ'ין ע' (1995). יסודות הטיפול התרופתי. תל אביב :עם עובד.

Tortora, G.J., & Gracowski, S.R. (2003). Principles of anatomy and physiology. N.Y.: John Wily & Sons, Inc.


הבהרה חשובה! התכשירים שיצוינו במאמר אינם מהווים המלצה רפואית, אלא מקור ידע בלבד. כל שימוש בתכשיר רפואי מחייב החלטה, ומעקב של רופא מומחה.

 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים