הרצאה: הפרעת קשב, לקות או מתנה?
תיאור
תקציר ההרצאה
הערב הורכב משלושה חלקים:
- הרצאה – דברי מבוא והסברים כללים.
- הרצאה – הסתכלות אחרת על ADHD – דיון בסוגיה לקות או מתנה.
- שאלות-תשובות- מבחר שאלות מהקהל בנושאי ההרצאה ובנושאים אחרים.
להלן עיקר הדברים שנאמרו בהרצאה, ולאחריהן תשובות לשאלות מהקהל, כמובן תוך שמירת האנונימיות של השואלים.
מבוא כללי
- דנו בהגדרה למונח קשב: קשב הינו מנגנון מוחי שאחראי לווסת ולהקצות משאבים ואנרגיה לתפקוד ולביצוע משימות. הקשב מוזן באמצעות מנגנון החישה, ממקורות- חזותיים, שמיעתיים, תחושתיים (עור, טעם-ריח-רגשות). הקשב מפרש את המידע באמצעות מנגנון התפיסה, תוך שימוש בשש פונקציות: תחום קשב, טווח קשב, ריכוז, ברירה, מאמץ ועוררות. דנו באבחנה ובקשר שבין קשב וריכוז.
- הוסברה הפרעת קשב כתכונה קיצונית ותורשתית שאומרת מנקודות מבטו של בעל התסמונת – "העולם מלא גירוים- אני רוצה לדעת הכל כאן, עכשיו ומהר". במילים אחרות הוסברה הפרעת קשב 'כעיבוד מידע באינטליגנציה רגשית'. הוסברה האבחנה של הפרעת הקשב ה- ADHD מכל פגיעה אפשרית אחרת במנגנון, תוך התייחסות להגדרה הקלינית על פי ה DSM.
- סטטיסטיקה: ההפרעה קיימת בשכיחות של כ 10% מכלל האוכלוסייה, ובשכיחות גבוהה יותר קרב בנים. כ 25% מבעלי התסמונת שייכים לטיפוס הבלתי-קשוב (בעבר ADD) ובטיפוס זה שכיחות גבוהה יותר בקרב בנות (ביחס של 1:5). כ - 70% מבעלי התסמונת שייכים לטיפוס המשולב והיא נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים ( ביחס של 1:4).
- בעבר הייתה קיימת הבחנה בין ADD ל- ADHD, כיום (משנת 2000) אין עושים הבחנה ביניהם, כולם מוגדרים כ - ADHDומפורטים תת-טיפוסים (הלא קשוב והמשולב). היות שמהות הבעיה בתסמונת הוא לקות הקשב ובה מטפלים. פורטו המאפיינים הקליניים, הקריטריונים הנדרשים לאבחון, מי רשאי לאבחן, תהליך אבחון נכון ושלכות יישומיות של האבחון.
- דנו בקצרה (הואיל וזה נושא להרצאה בפני עצמה) בחשיבות הטיפול המשולב הכולל טיפול תרופתי, הדרכת הורים והדרכה התנהגותית לבעלי התסמונת. הוצעו דרכי שימוש נכון ברפואה משלימה ובשיטות התערבות משלימות.
- התמודדות נכונה כוללת שלושה מרכיבים. הבסיס לכל התמודדות הוא ידע, עליו נבנית מערכת תמיכה. שלושת המקורות למערכת תמיכה: משפחה, מורים וקבוצת השווים. חיוני ביותר הקשר ויצירת רצף בין ההורים ובין בית הספר. בתוך המשפחה מערכת התמיכה נבנית באמצעות 'מנגנון פיקוח', המורכב מארבע גורמים: תקשורת , שיגור מערכת אמונות (סמכות הורית), יצירת מעורבות ויצירת מחוייבות.
המרכיב השלישי, הינו מרכיב מתהליך קבלה עצמית ומודעות.
הסתכלות אחרת על ADHD
- סוכמו עשר נקודות חולשה להפרעת קשב, וניתן לרכז אותן בכל הפעולות שבהן נדרש מהאדם רצף, סדר וארגון. הוצעו דרכי התמודדות לכל אחת מנקודות החולשה. הועלתה בעיה שהיא "חרב פיפיות" אצל לקוי הקשב והיא קריאת מצבים חבריים. בעיקרון, יש להם קושי בקריאת קודים חברתיים ויצירת קשר ממושך עם זולתם, ואולם הליקוי נובע משימוש לרעה (לרוב לא מודע) של בעל התסמונת, עם הרגישות הגבוהה שלו לסביבתו.
- סוכמו תריסר נקודות עוצמה, שניתן לסכמן ככוחות שטמונים באינטליגנציה רגשית. בכלל זה שימוש נכון בקריאת קודים חברתיים ויצירת תקשורת. אלו פעילויות הדורשות קבלה עצמית ואימון שלהן והיכרות עם מגבלותיהן מספק לאדם יתרון על פני אחרים המעבדים מידע באופן קוגניטיבי. אימון עצמי מאפשר העצמה של האדם.
- הוצגו 14 נקודות ודרכים להעצמת ילדים ומבוגרים לקויי קשב. (קיים באתר מידעון מורחב בנושא).
- סיכמנו את ההרצאה בכך, שלקויי קשב לעולם לא יהיו כמו כולם. יש להם את הפוטנציאל להיות טובים מכולם או נחותים מכולם. תהליך של מודעות המחייב ידע, קבלה עצמית ופיתוח אמונה ביכולת לעשות/להשתנות – הם המפתח להתמודדות טובה עם התסמונת.
- ההרצאה הסתיימה בתהייה "האם הפרעת קשב ריכוז, היא מתנה או לקות?", נושא שעימו המאזינים הלכו הביתה. ברור שאין הכרעה בנושא, אבל דעתי הובהרה בהרצאה, ואיש איש לעצמו ולביתו יעשה חושבים עם הידע שהועבר ועם התובנות הנובעות מהתבוננות אחרת על התופעה.
שאלות ותשובות
- עד כמה ניתן לשתף ולתת מידע לילד לגבי הלקות שלו?
ילדים מרגישים לרוב מתי הם לא-בסדר, ולרוב הם מרגישים מהתגובה של הוריהם מה ההורה חושב וממה הוא מוטרד. אני בדעה שיש לשתף את הילד, כי גם כך הוא מרגיש שונה. עם אבחנה , מבלי להתייחס לכותרת "הפרעה", אלא הסבר כללי שזה אובייקטיבי ומה ההשלכות, יכול לאפשר לילד כישורי התמודדות טובים יותר. לרוב עם ילדים מגיל 6 ניתן לשוחח על הקשיים שלהם. אציין כי לרוב מה שמטריד את ההורים שהוא ילך ויספר לכל אחד שיש לו הפרעה והוא מקבל תרופות. אני חושב שזה לא השיקול המרכזי בהחלטה האם לשתף את הילד.
ילדים מרגישים לרוב מתי הם לא-בסדר, ולרוב הם מרגישים מהתגובה של הוריהם מה ההורה חושב וממה הוא מוטרד. אני בדעה שיש לשתף את הילד, כי גם כך הוא מרגיש שונה. עם אבחנה , מבלי להתייחס לכותרת "הפרעה", אלא הסבר כללי שזה אובייקטיבי ומה ההשלכות, יכול לאפשר לילד כישורי התמודדות טובים יותר. לרוב עם ילדים מגיל 6 ניתן לשוחח על הקשיים שלהם. אציין כי לרוב מה שמטריד את ההורים שהוא ילך ויספר לכל אחד שיש לו הפרעה והוא מקבל תרופות. אני חושב שזה לא השיקול המרכזי בהחלטה האם לשתף את הילד.
- מערכת החינוך הרגילה לא רואה את היתרונות של האינטליגנציה הרגשית הטמונה
ב- ADHD האם יש איזושהי מסגרת לימודית מומלצת?
מערכת החינוך כיום פתוחה לנושא וכמעט כל בית ספר בימי ההיערכות מתייחס לנושא. חסר עדיין ידע, והואיל וההתמודדות עם הפרעת קשב במסגרת בית הספר היא נושא אחד למיני רבים עימם מתמודדות המערכת, חשוב לעודד עיריות, וועדי הורים ואנשים בעלי השפעה – כדי ליצור השפעה ציבורית על קבלת החלטות שתבטיח הקצאת משאבים להדרכת הצוות. בעיקרון ניתן בהדרכה טובה לצוות חינוכי, תוך פיתוח רצף עם הורי הילד ליצור מערכת תמיכה טובה שתראה אצל הילד גם את הכוחות הטמונות באינטליגנציה רגשית.
מערכת החינוך כיום פתוחה לנושא וכמעט כל בית ספר בימי ההיערכות מתייחס לנושא. חסר עדיין ידע, והואיל וההתמודדות עם הפרעת קשב במסגרת בית הספר היא נושא אחד למיני רבים עימם מתמודדות המערכת, חשוב לעודד עיריות, וועדי הורים ואנשים בעלי השפעה – כדי ליצור השפעה ציבורית על קבלת החלטות שתבטיח הקצאת משאבים להדרכת הצוות. בעיקרון ניתן בהדרכה טובה לצוות חינוכי, תוך פיתוח רצף עם הורי הילד ליצור מערכת תמיכה טובה שתראה אצל הילד גם את הכוחות הטמונות באינטליגנציה רגשית.
- שאלה על מינון (נשאלו כמה שאלות על מינון, אתייחס באופן כללי)
המינון בריטלין נקבע על פי משקל הגוף, בילדים היחס הוא 0.3-0.6 מ"ג לקילו, למנה. בתכשירים ארוכי הטווח חשוב לעשות את ההמרה נכון (במידעון באתר קיימת טבלת המרה) המטרה לתת את המינון המינימאלי (למשקל הגוף) היוצר את ההשפעה האופטימאלית. חשוב להתאים מינון, כי חוסר איזון במינון (ודי בפער של 5 מ"ג למנה), כדי שיהיו לכך פוטנציאל לתופעות לוואי כמו- כאבים בידיים, כאבים ברגליים, קשיי הירדמות, ריבאונד, חולשה ותחושת "זומביות" תחת השפעה. בניגוד למיתוס- "זומביות" היא תוצאה של מינון נמוך.
המינון בריטלין נקבע על פי משקל הגוף, בילדים היחס הוא 0.3-0.6 מ"ג לקילו, למנה. בתכשירים ארוכי הטווח חשוב לעשות את ההמרה נכון (במידעון באתר קיימת טבלת המרה) המטרה לתת את המינון המינימאלי (למשקל הגוף) היוצר את ההשפעה האופטימאלית. חשוב להתאים מינון, כי חוסר איזון במינון (ודי בפער של 5 מ"ג למנה), כדי שיהיו לכך פוטנציאל לתופעות לוואי כמו- כאבים בידיים, כאבים ברגליים, קשיי הירדמות, ריבאונד, חולשה ותחושת "זומביות" תחת השפעה. בניגוד למיתוס- "זומביות" היא תוצאה של מינון נמוך.
- חרדות לקראת כיתה א'
כניסה לבית ספר היא אירוע מרגש לילד. ילד, שיודע שיש לו קושי, בשילוב עם קריאת תחושות המתח של ההורים, עלול ליצור אצלו חרדה לקראת כיתה א'. ילדים רוצים תמיד שני דברים- להצליח ושיאהבו אותם. התמודדות נכונה עם התופעה מחייבת קודם כל עבודה עצמית של ההורה. על ההורה להירגע, ולדבר על חששותיו בשעות בהן הילד ישן או לא בבית. לשדר לילד שהכל בסדר. אח"כ במסגרת סדר יום קבוע, אפשר לתכנן מראש ברמה כללית את השבוע, וכל ערב למלא דברים משתנים. לבסוף, התאמת ציפיות ובניית מערכת שאיפות ליעילות- דרכי עבודה, ולא תוצאה – ציפיות כאלה שיבנו אצל הילד ביטחון בהצלחה בצעדים קטנים. שילוב של שלושת הדברים שהוזכרו יפחית את החרדה. במידה שאחרי החגים עדיין קיימת חרדת ביצוע או שהילד נראה מאוד פרפקציוניסט – כדאי לפנות להדרכה.
כניסה לבית ספר היא אירוע מרגש לילד. ילד, שיודע שיש לו קושי, בשילוב עם קריאת תחושות המתח של ההורים, עלול ליצור אצלו חרדה לקראת כיתה א'. ילדים רוצים תמיד שני דברים- להצליח ושיאהבו אותם. התמודדות נכונה עם התופעה מחייבת קודם כל עבודה עצמית של ההורה. על ההורה להירגע, ולדבר על חששותיו בשעות בהן הילד ישן או לא בבית. לשדר לילד שהכל בסדר. אח"כ במסגרת סדר יום קבוע, אפשר לתכנן מראש ברמה כללית את השבוע, וכל ערב למלא דברים משתנים. לבסוף, התאמת ציפיות ובניית מערכת שאיפות ליעילות- דרכי עבודה, ולא תוצאה – ציפיות כאלה שיבנו אצל הילד ביטחון בהצלחה בצעדים קטנים. שילוב של שלושת הדברים שהוזכרו יפחית את החרדה. במידה שאחרי החגים עדיין קיימת חרדת ביצוע או שהילד נראה מאוד פרפקציוניסט – כדאי לפנות להדרכה.
- מתי מומלץ לאבחן?
ההמלצה הרווחת בספרות היא לאבחן לפני גיל בית ספר, וזה כדי לאפשר לילד להרגיש הצלחה ותחושת ביטחון כבר באינטראקציה הראשונה שלו עם המושג בית ספר. לרוב, לא מתחילים טיפול בריטלין לפני גיל 5. לכן, זהו הגיל המינימאלי המומלץ לאבחון. אפשר לעקוב אחר מאפיינים המרמזים על הפרעת קשב, מגיל צעיר יותר ולהתייחס בהתארגנות ובהתייחסות אליו כבר מגיל צעיר יותר (מאמר בנושא קיים באתר)
ההמלצה הרווחת בספרות היא לאבחן לפני גיל בית ספר, וזה כדי לאפשר לילד להרגיש הצלחה ותחושת ביטחון כבר באינטראקציה הראשונה שלו עם המושג בית ספר. לרוב, לא מתחילים טיפול בריטלין לפני גיל 5. לכן, זהו הגיל המינימאלי המומלץ לאבחון. אפשר לעקוב אחר מאפיינים המרמזים על הפרעת קשב, מגיל צעיר יותר ולהתייחס בהתארגנות ובהתייחסות אליו כבר מגיל צעיר יותר (מאמר בנושא קיים באתר)
- איך מתמודדות עם טיקים והאם יש טעם לבוא ולהסביר לילדים בכיתה על הטיקים?
טיקים הם שילוב בין פוטנציאל תורשתי ולחץ. טיקים מתגברים במצבי לחץ ולכן, קיימת תופעה שבתחילת שנה או בסמיכות לאבחון ותחילת טיפול בריטלין, יש התגברות של הטיקים. טיקים כתוצאה תסמונת טורט- הפרעת טיק מחייבת אבחון והפנייה לגורם רפואי לטיפול (נוירולוג או פסיכיאטר). עם צורות אחרות של טיקים, ובכלל זה גמגום, אפשר להתמודד גם במסגרת הבית. חשוב ליצור תהליך מרגיע סביב הילד, לתת לילד ביטחון, ולא להתייחס לטיק. אין טעם להסביר לילדים האחרים בכיתה על נושא הטיקים, היות שלילדים אין את הרגישות להבנת ההשלכות של שימוש בהקנטת הילד בכך.
- מקורות מידע ברשת לגבי מסוכנתו של הריטלין
הרשת היא מקור מידע חשוב ונגיש בכל בית. עליכם לזכור כי הבקרה על המפורסם באינטרנט מוגבלת וכי באינטרנט מופץ גם מידע של בעלי אינטרס. לגבי כל מקור מידע שמגיע לידכם, חלה עליכם חובה לערוך בדיקה של מקור הידע. כלי טוב לאמינות הידע הוא המסגרת בה נערך המחקר והמקום בו פורסם ולא המחבר/החוקר. ישנם גורמים רבים בעלי אינטרס שיוצרים הפחדה אצל ההורים, ומציעים להם אלטרנטיביות שלא הוכחו בשום צורה- מדעית או מפה-לאוזן. יש אלטרנטיביות שממש יכולות לגרום נזק. הריטלין היא תרופה בטוחה לשימוש נחקרת מעל 50 שנה ולא ידוע על כל תופעות לטווח הארוך, שנגרמות כתוצאה מהשימוש מריטלין.
הרשת היא מקור מידע חשוב ונגיש בכל בית. עליכם לזכור כי הבקרה על המפורסם באינטרנט מוגבלת וכי באינטרנט מופץ גם מידע של בעלי אינטרס. לגבי כל מקור מידע שמגיע לידכם, חלה עליכם חובה לערוך בדיקה של מקור הידע. כלי טוב לאמינות הידע הוא המסגרת בה נערך המחקר והמקום בו פורסם ולא המחבר/החוקר. ישנם גורמים רבים בעלי אינטרס שיוצרים הפחדה אצל ההורים, ומציעים להם אלטרנטיביות שלא הוכחו בשום צורה- מדעית או מפה-לאוזן. יש אלטרנטיביות שממש יכולות לגרום נזק. הריטלין היא תרופה בטוחה לשימוש נחקרת מעל 50 שנה ולא ידוע על כל תופעות לטווח הארוך, שנגרמות כתוצאה מהשימוש מריטלין.
- מה ניתן לעשות עם ילד בעל ADHD, שנוטה להציק?
ילד "מציקן" הוא ילד שרע לו. לילד יש 3 אפשרויות להתמודד עם קושי ביצירת קשר – דרך "הילד המסכן" דרך ה"ילד הרע" או דרך "הילד התורם". הנטייה להציק, יכולה לנבוע משתי הצורות – ילד רע או ילד תורם, שלא יודע איך לעשות זאת. ההתמודדות עם זה מחייבת קבלה עצמית, ורק אח"כ שיפור מיומנויות תקשורת ואימון על קריאת מצבים חברתיים. בהדרכה או טיפול התנהגותי קצר!! אפשר לסייע גם במישור המקצועי לילד להתגבר על חששותיו.
ילד "מציקן" הוא ילד שרע לו. לילד יש 3 אפשרויות להתמודד עם קושי ביצירת קשר – דרך "הילד המסכן" דרך ה"ילד הרע" או דרך "הילד התורם". הנטייה להציק, יכולה לנבוע משתי הצורות – ילד רע או ילד תורם, שלא יודע איך לעשות זאת. ההתמודדות עם זה מחייבת קבלה עצמית, ורק אח"כ שיפור מיומנויות תקשורת ואימון על קריאת מצבים חברתיים. בהדרכה או טיפול התנהגותי קצר!! אפשר לסייע גם במישור המקצועי לילד להתגבר על חששותיו.
- אך יודעים האם הרופא מומחה להפרעות קשב
מבחינה חוקית אבחון קשב וריכוז היא אבחנה רפואית. תחומי רפואה שהוסמכו לאבחן על פי חוק הם רופא פסיכיאטר, רופא נוירולוג ורופא התפתחותי-בילדים עד גיל 9. אולם לא כל פסיכיאטר או נוירולוג בקיעים בנושא של הפרעות קשב. לכן, חשוב לברר ממטופלים, דרך פורמי תמיכה או קבוצות תמיכה לגבי גורם רפואי מוכר שמוסמך לאבחן הפרעות קשב וגם מבין בזה.
מבחינה חוקית אבחון קשב וריכוז היא אבחנה רפואית. תחומי רפואה שהוסמכו לאבחן על פי חוק הם רופא פסיכיאטר, רופא נוירולוג ורופא התפתחותי-בילדים עד גיל 9. אולם לא כל פסיכיאטר או נוירולוג בקיעים בנושא של הפרעות קשב. לכן, חשוב לברר ממטופלים, דרך פורמי תמיכה או קבוצות תמיכה לגבי גורם רפואי מוכר שמוסמך לאבחן הפרעות קשב וגם מבין בזה.
נשאלו שאלות נוספות בעלות תכנים אישיים, שעלולות לחשוף את זהותו של השואל, ומפאת צנעת פרטיותם בחרתי שלא להציגן.
נתראה בהרצאה הבאה,
גיל