סמכות הורית*

הורות היא תהליך שנבנה כחלק ממערכת היחסים של הילד עם הוריו. ההורה הינו הגורם העיקרי בחינוך הילד, ולכן החברה מטילה עליו את עיקר האחריות להעביר וללמד את הילד את תהליכי החברות – אותם התהליכים שהופכים את האדם ליצור חברתי. סמכות הורית, היא הכלי המפקח בעזרתו ההורה בונה את מערכות היחסים שלו עם ילדיו, כדמות מלמדת, מחנכת, מכוונת, מעצימה
ומטפחת. באמצעות מערכת נורמטיבית (מערכת חוקים) של כללים, הילד לומד את המותר ואת האסור. גבולות 'האסור' יחד עם העצמה נכונה, מלמדם את הילד לפתח את עצמו במסגרת 'המותר', כלומר בתוך המסגרת של המוסכמות החברתיות.
בניית סמכות הורית או בניית מערכת נורמטיבית (מערכת חוקים) אצל בני המשפחה, מחייבת: מערכת אמונות יציבה, קשר בין חברי
המשפחה, מחויבות של כל אחד מבני המשפחה לאחרים, מעורבות של ההורים בחיי הילדים.
היציבות בהעברת ובשימור המערכת הנורמטיבית, בונה חוסן פנימי אצל כל אחד מבני המשפחה לשמירה על אותה המערכת
הנורמטיבית והערכית. בפועל, זהו השיפוט המוסרי שינחה את התנהגותו של הילד בהווה ובעתיד. החוסן הפנימי, בשילוב עם העצמה יוצר אצל הילדים את הרצון לחקור את סביבתם בבטחה ולהתפתח מבחינה אישית, מקצועית וחברתית.

כדי שנורמה תעבור לילד בצורה טובה, קיימים כמה תנאים:

1. הנורמה צריכה להיות בעלת משמעות להתנהגות של הילד בהווה או בעתיד.

2. הנורמה חייבת להיות ברורה, כולל דרכי הביצוע שלה.

3. העברת נורמה חייבת להיות עקבית אצל שני ההורים (גם במציאות בה ההורים פרודים).

4. העברת נורמה מחייבת שיגור, אכיפה והטלת סנקציות מכוונות לשימורה. (סנקציה יכולה להיות חיובית- פרס או שלילית- עונש).

5. מומלץ כי גם משגר הנורמה (ההורה) יתחייב לקיומה, או לכל הפחות לשמר ממרכיביה הערכיים של הנורמה.

6. חשוב ששני ההורים יהיו שווים בעיני הילד – יוקרת משגר הנורמה.

ששת הכללים אמורים להבטיח שיגור יעיל של המערכת הנורמטיבית הרצויה אותה מבקשים ההורים שהילד יקיים.לאחר שמערכת נורמטיבית זו מבוססת, ניתן לטפח מודעות עצמית באמצעות תהליכי העצמה.

גם אצל הילד קיים תהליך בין שלושה שלבים בקליטת נורמה ושימורה:

1. ביצוע מכוח סנקציה, תחילה כהימנעות מסנקציה שלילית (עונש), בהמשך כגמול לסנקציה חיובית.

2. ביצוע מתוך הזדהות עם משגר הנורמה.

3. ביצוע מתוך הפנמה הערך הקיים שבבסיס הנורמה – ככוח פנימי. 

ילד חסר גבולות הוא ילד חרד. הגבולות מאפשרים לו להתפתח.

חמישה מאפיינים פוגעים בתהליך קליטת הנורמה:

1. נורמות לא ברורות.

2. אי סדירות בתהליך שיגור הנורמה.

3. סנקציה לא אחידה ולא פרופורציונאלית למעשה.

4. פגיעה ביוקרת משגר הנורמה.

5. דימוי עצמי נמוך של משגר הנורמה או מושאו.

ברוב המשפחות בהן יש עימותים בין הורים לילדים או שהאווירה בבית מתוחה אחד מחמשת הליקויים הללו מתקיימים.
בחינוך ילדים לקויי קשב, נדרש משנה זהירות. היות שמנגנון הפחד – תנאי חשוב בתהליך קליטת הנורמה, לקוי אצלם.
מחקרים מראים כי מערכת העצבים אצל לקוי הקשב, אינה מגיבה לפחד. אצל לקויי הקשב מנגנון הבושה חזק יותר.ניתן לעשות שימוש בשילוב בין מערכת גבולות ברורה, הפחתת הבושה והעצמה – כדי ליצור התפתחות מעצימה של בעלי התסמונת.

הורים יקרים!!
זוהי חובתכם להפעיל סמכות הורית ולהעביר לילדיכם את המערכת הנורמטיבית שבה יגדל הילד- למען עתידו שלו.