סמכות הורית - בעיות משמעת והתנהגות אצל ילדים*

הפרעות התנהגות (ובכללן עבריינות) והפרעות קשב הן שתי הפרעות ששילובן רווח. חוקרים התייחסו הן למבנה האישיותי האורגני של לקוי קשב וריכוז, אשר מהווה בעצמו פוטנציאל להתנהגות עבריינית. יש חוקרים שהתייחסו למרכיבי חרדה ששותפים לשתי התופעות. יש המתייחסים להפרעת קשב כתסמונת שהימצאותה, על מאפייניה, היא גורם שגורר תגובה חברתית שבעטיה מתחיל תהליך של ניכור, דחייה חברתית,  וסטיה מהנורמה.  אולם, כהורים הסיבה לכך פחות חשובה לנו.

בעיות המשמעת וההתנהגות של ילדים לקוי קשב מתחילים בערך בגיל 5, כאשר מרכיב של קבוצת השווים- חברים, מתחיל להיות גורם משמעותי בתהליך החיברות של הילד. הילד בניסיון לתפוס מקום נמצא בתחרות מתמדת, אלמנט זה חוזר גם אל תוך הבית- לקשר עם האחים. בגלל קושי אובייקטיבי של התסמונת, שלעיתים קרובות לא מאובחן בגיל צעיר, נוצר לצד מערכת ציפיות מהילד, גם מתח ותיסכול אצל הילד. התוצאה הילד חש חסום רגשית וחברתית ולכן מתפתחת תפיסת נחיתות. תיסכול ונחיתות במצב של חוסר בטחון, יכולים להוביל לבחירה בסנגנון חיים אקטיבי ובלתי-נורמטיבי. הצגת התדמית של "אני רע" היא הגנה מפני היתפסות של "אני טיפש" ברוע יש אלמנט של שליטה. מה עושים ?
1. תקשורת, חכמינו כתבו כי "דאגה בלב אדם ישיחנה" כלומר תקשורת בין אישית וקשר טוב בין האדם לזולתו מאשפרת ביטוי של מצוקה. חשוב לזכור, גם אלימות זו סוג של תקשורת, לכן שאתם גוערים בילד להימנע מאלימות ולא מציעים אלטרנטיבה תקשורתית אחרת, אתם חוסמים את הילד. ילדינו תמיד רוצים להיות ילדים טובים, ולכן לעיתים קרובות נראה אותם עוצרים את עצמם.. ופה ושם.. קצת חרדה, פליק לקטן שאף אל לא רואה.... . תקשורת, היא הבסיס והמפתח לתאר את המצוקה. חשוב לפתח כישורי תקשורת בינאישית: לדעת לשוחח עם הילד ולהכיר אותו. חשוב לעודד ביטוי רגשי של בכי, כעס, צעקה ... אולם לא לאפשר אלימות- גם שזו מופנת כלפי עצמו. במקרה של כעס לנסות למקד אותו בשיחה, משחק או תשומת לב בכל דרך אחרת. והכי חשוב, למרות שברור שאתם אוהבים את הילד, ילדים אלו צריכים גם לשמוע זאת.
2. סמכות, סמכות, סמכות !!. גבולות הן הגנות גם עבור הילד. גבולות נבנות אצל הילד כתוגובה לסמכות הורית ברורה, יציבה ועקבית. סמכות היא סגנון תקשורת המאפשר דרגות חופש לילד להתנסות.. מחד הילד "נחסם" על ידי מסגרת מצד שני הוא מוגן בתוך מסגרת זו. שמירה על גבולות וכללי המשפחה הן תנאי עבודה בסיס וראשוני להתמודד עם בעיות התנהגות ומשמעת. לצד זה צריך ללמוד לקבל מתי הילד אינו יכול ומתי הילד יכול. לעזור לילד למצוא דרכי ביטוי רגשיים בדרכים אחרות, שאינם פוגעות באחר או בעצמו. שתי הגבולות הבסיסיות הן שעת יקיצה וכניסה למיטה (גבולות גובה) וכבוד להורה (גבולות הגובה). הילד לא יכול להרים עליכם קול או ידים.
3. ללמוד כמה שיותר על הבעיה, כולל דרכי ביטויה אצל הילד. ידע מספק ביטחון בהתנהלות שלכם ומספק לכם ההורים, יותר כישורי התמודדות. ניתן ללמוד באמצעות מאמרים, סדנאות, הרצאות והדרכה פרטנית. בבואני לבחון ידע במסגרת רשת האינטרנט, חשוב שנבחן את מקור הידע, האם מדובר במקור מדעי או דיעה של אדם, גם אם הינו רופא או בעל תפקיד בכיר אחר. חשובה האבחנה בין ידע מדעי וידיעה אישית.
4. להיות עיקביים בשיגור הנורמות, ולדעת לאכוף אותם שצריך (עיין במידעון בנושא סמכות הורית.
5. לחבק, לגעת להיות קרוב פיסית אלו דברים שמעודדים מאוד יצירת אמון, וכן מחקרים מצביעים השפעה של קרבה פיסית ומגע חם על התפתחות האונה הקדמית במוח- אזור שגם כל לקוי בפעילותו בקרב לקוי קשב.
6. תהיו מעורבים בחיי הילד.המעורבות בפרטים הקטנים מקרבת לבבות ומקרינה בטחון על הילד. תהיו מעורבים בחיו ותנו לו להיות מעורב בחיי המשפחה. למדו להקשיב גם שהוא מדבר הרבה על החוג, על החברים ועל כל דבר בעצם. מעורבות גם תגביר את התקשורת ותקשורת תגביר את המעורבות.
7. חשוב לבנות תוכנית התנהגותית הכוללת את ההורים, הילד ובית הספר. כלכלת אסימונים היא שיטה טובה לשינוי בעיות משמעת והתנהגות, אבל להצלחתה מתחייבים דרכי עבודה נכונים בשיטה זו.

לסיכום, עם ילדיכם סובל מהפרעת קשב ולו בעיות התנהגות חשוב שתזכרו, גם הילד סובל, אין ילד שרוצה להיות ילד רע או להיכשל. זהו נרטיב בו בוחר הילד כדי להתמודד עם התחושות הפנימיות של כישלון. יש ילד שמחפש כלים לעשות זאת מבלי לפתח תסכול, אבל אחד הדרכים להחצין את הקושי הוא באמצעות התנהגות מתנגדת. אתם ההורים שם בשבילו וחשוב שתהיו עזר כנגדו בהתמודדותו היומיות עם קושי אובייקטיבי ואמיתי שלו. רק כך בעבודה משותפת, תוך מתן תחושת ביטחון ותמיכה, לצד עמידה איתנה על הגבולות שלו – יעצימו אותו.