טיפול תרופתי בהפרעת קשב /ד"ר סרגיו שבתאי* - ד"ר קשב המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע

[1] טיפול תרופתי הטיפול התרופתי להתמודדות עם הקשיים הנובעים מהפרעת הקשב, הינו סימפטומטי וניתן בהתוויית רופא מומחה בלבד. הטיפול התרופתי מסייע למטופל ביצירת תנאים נוירו-כימיים לאיזון פעילות המוח ברובד הנוירולוגי. התגובה הקלינית של המטופל מווסתת את מנגנוני ההולכה העצביים בין המערכות במוח, ומגבירות את יכולת הויסות והבקרה של המוח. כתוצאה מכך, מנגנוני בקרה שלו משתפרים, העוררות המוחית מותאמת לדרישות המשימות, ולכן הריכוז שלו גבוה יותר. איזון הליקוי הנוירו-כימי בעזרת התרופות מאפשר הפחתה טבעית של מגנוני הפיצוי הטבעיים של הגוף – היפראקטיביות, אימפולסיביות וחיפוש ריגושים. הטיפול התרופתי במטופלים עם הפרעת קשב מוגדר כ'משפר איכות חיים', והוא מספק מענה ישיר לרכיבי – המוסחות והמקצב הביולוגי. איזון שלהם, מביא להקלה גם בתסמינים האחרים של התסמונת – היפראקטיביות-אימפולסיביות ותפקודי ניהול. הטיפול התרופתי הוכח במאות מחקרים כמקל בתסמינים ומאפשר תחת השפעה לאדם לתפקד טוב יותר, בכל הנוגע לתפקודי ריכוז ובקרה. מחקרים חוזרים ומראים שמטופלים תחת כיסוי תרופתי מציגים שיפור תפקודי ושיפור בחוויה שלהם- באיכות החיים. מקובלים שלושה קווי טיפול עיקריים בילדים עם הפרעת קשב:

טיפול בממריצים – מכונה גם 'סטימולנטים' (או תרופות מעוררות). קבוצת תכשירים שבפעילות הגנרית מעלות את העוררות המוחית. בכך הן מסייעות למוח לעבוד בתנאי עוררות מותאמים למשימה. זהו קו הטיפול היעיל ביותר, ולכן מהווה קו טיפול ראשון. מחקרים חזרו והראו את היעילות של טיפול בממריצים ויתרונותיו. שתי משפחות התכשירים המוכרות ביותר בקבוצה זו הינן תרופות מבוססות על הגנריקה methylphenidate (ריטלין ונגזרותיו) ותרופות המבוססת על הגנריקה של d-amphetamine (אטנט וויונס). לבחירת קו טיפולי זה ישנו גם ביסוס תיאורטי וקליני. שימוש בקו טיפולי זה מסייעים לוויסות הקשב, ולהפחית היפראקטיביות ואימפולסיביות.
טיפול בתרופות מווסתות – טיפול בתרופות שמסיעות בוויסות ההולכה בין המערכות העצביות במוח. אלו תרופות שאינן מבוססות על בסטימולנטים, ובפעילותן הן מווסתות את פעילות המוח באמצעות מערכות עצביות אחרות. בקבוצה זו מוכרת הגנריקה atomoxetine, (סטרטרה) אולם ישנם תכשירים נוספת בקבוצה זו, שפחות מוכרים בישראל.
תרופות מרגיעות, תפקידן להוריד את הפעילות המוחית ברמה הנוירולוגית או ברמה המנטלית, כדי לאפשר שליטה טובה יותר על התנהגות אימפולסיביות בהתמודדות עם גירויים ומשימות. מקובלות שלוש משפחות עיקריות של תרופות מרגיעות לטיפול בהפרעת קשב – פסיכיאטריות, נוירולוגיות – אנטי אפילפטיות ובטא-בלוקס. בטא-בלוקס הינן משפחה של תרופות להורדת לחץ דם, שמורידות את פעילות מערכת העצבים ההיקפית, ובכך מרגיעות את הגוף.

בכל החלטה של שימוש בתכשיר תרופתי יש לקבל הנחיות מרופא מומחה לעניין קשב וריכוז. במסגרת ההמלצת הרופא לטיפול תרופתי, עליכם לקבל תשובות לגבי שלוש שאלות בתכנון הטיפול :

מהי הגנריקה המומלצת – מהו החומר הפעיל שיעשה בו שימוש.
מהו המינון שמתבקש – נקבע על ידי הרופא, על פי מספר פרמטריים כמו – משקל, קצב חילוף חומרים וכדומה.
משך ההשפעה הנדרש – כמה זמן נדרשת השפעת תכשיר בהתאם לצרכים של המטופל.

תוכנית הטיפול התרופתית נקבעת על ידי הרופא ונבדקת בניסיון קליני. לראות שהמטופל אכן מגיב לטיפול בהתאם לציפיות. ישנן שתי דרכים של הרופאים להעריך את יעילות הטיפול:

ניתור איטי – שיטה בה מתחילים ממינון נמוך ולאט לאט עולים עד שמגיעים להשפעה הטובה ביותר במינון הנמוך ביותר.
ניבוי באמצעות בדיקות מחשב – שיטה בה נותנים למטופל מינון על פי המלצות הספרות הרפואית ובודקים את התגובה באמצעות בדיקת מחשב , ה TOVA וה- MOXO רווחות מאוד לעניין זה.

יש רופאים שאף משלבים ביניהם. מבצעים בדיקת מחשב במינון נמוך כדי לראות איזושהי תגובה, ולאור התגובה עולים בניתור איתי במינון. לאחר החלטה על טיפול תרופתי מתבקש מעקב של הרופא המומחה אחת לחצי שנה. בפברואר 2020 יצא בתיקון לחוזר מנכל משרד הבריאות שקבע שלא יאוחר משלוש שנים מיום בדיקת רופא מומחה, מחויב המטופל לחזור להיוועצות עם רופא מומחה.

מקורות

מנור, א. וטיאנו ש. (2012). לחיות עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות – ADHD (מהדורה שלישית). תל-אביב: דיונון. Bolan, H., DiSalav, M., Fried, R., WoodWorth, K.Y., Wilens, T., Faraone,S.V., & Biederman J. (2020). A literature review and meta-analysis on the effects of ADHD medications on functional outcomes. Journal of Psychiatric Research, 123, 21-30. Connor, D.F. (2015). Stimulant and non-stimulant medications for childhood ADHD. In, R.A. Barkley (Ed.), Attention deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (4 ^rd ed) (pp. 666-687). New York: Guilford Press. Smith, B.H., Barkley, R.A., & Shapiro, C.J. (2017). Attention deficit/hyperactivity disorder. In, C.J. Mash, & R.A. Barkley (Eds.), Treatment of childhood disorders (4^rd ed) (pp. 79-114) . New York: The Guilford Press.

[1] ד"ר סרגיו שבתאי רופא נוירולוג מומחה. הפרק לקוח מתוך הספר 'הורות בקשב'.

ר תרופות