אחת ממצוות פורים היא סעודת המצוות במהלכה נוהגים לשתות אלכוהול לשכרה. בכל שנה אחרי פורים פונה אליי צעירים ששותים לשוכרה בפורים ומסתבכים באלימות. מקרה לדוגמה משנה שעברה. הופנה אלי בחור ביוזמת הוריו . ש נער בן 17 תלמיד ישיבה תיכונית , בן למשפחה דתית. ש מאובחן כתלמיד עם הפרעת קשב ומטופל תרופתית בימי לימודים. ללא רקע של בעיות אלימות או התנהגות. ביום סעודת הפורים לא נטל תכשיר מאחר שביקש לשתות עם החברים לשוכרה. בשלהי סעודת הפורים, התפתח ויכוח על משהו שולי ביותר שהתפתח לכך ש-ש זרק בקבוק על אחד מחבריו. בעקבות כך חברו נפגע ונזקק לטיפול רפואי. מאחר שמדובר בחברי אותה קהילה לא פנו למשטרה , אך רב הקהילה המליץ לש לגשת לטיפול. כדי להבין את הקשר בין הדברים, נדרש להבין מה ההשלכות של הפרעת קשב, מה אלכוהול עושה לאנשים, ומה הסיכון בצריכת אלכוהול מופרזת בקרב צעירים עם הפרעת קשב. לבסוף. עוד כמה אנקדוטות חובות לפורים. הפרעת קשב והיפראקטיביות הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה נוירו-התפתחותית, כרונית שתסמיניה מתחילים להופיע בילדות במוקדמת ונמשכים לכל מחזור החיים. מחקרי אומדן מעריכים שכעשירית מהאוכלוסיה מאובחנים בתסמונת. הפרעת קשב מסווגת ומוכרת בספרות הרפואית ב- DSM מוגדרת הפרעת קשב בשם הקליני ADHD. חוקרים מתארים באטיולוגיה של הפרעת קשב בסיס גנטי משמעותי. בהתאם למודל המשולב המקובל ברפואה, הבסיס הגנטי מהווה פוטנציאל ואילו תהליכים התפתחותיים של אבניה אישיותית והסתגלות חברתית משפיעים על המופע ההתנהגותי של בעל התסמונת (מאור, 2021; מנור וטיאנו, 2011). תיאור התסמונת נעשה באמצעות לקבע קבוצות תסמינים – מוסחות, היפראקטיביות-אימפולסיביות, מקצב ביולוגי חריג וכשל בתפקודי ניהול. בהקשר זה טוען בארקלי (Barkley, 2013) שהפרעת קשב היא הפרעת ויסות שבעטיה האדם מתקשה לבצע תהליכי עכבה של רצונות. לדידו, אדם פועל בחברה משילוב שתי מקורות מוטיבציוניים – הסתגלות לחברה ומימוש הרצונות והמטרות האישיות של האדם. משילוב שתי מקורות אלו האדם פועל ומגיב לסביבה שלו . מערכת הקשב היא מנגנון הויסות והניהול של מערכי מקורות המוטיבציה שבתהליכי ויסות עכבה מצליח הפרט לסנכרן בינהם. בארקלי מכנה את תהליך הסינכרון תחת השם "דיבור פנימי". לטענו, הפרעת קשב נובעת מכשל בתהליכי הדיבור הפנימי בגלל ליקוי בזיכרון העבודה. כפועל יוצא, הפרט מתקשה להגיב לסיטואציות חברתיות בעיתוי הנכון או בעוצמה הנכונה. הגורם לכשל הוא כשל הולכתי בין מערכות עצביות במוח האחראיות על תהליכי הויסות ובקרה. בקרב אנשים עם הפרעת קשב קיימת ספיגה מהירה מידי של שדר העצב דופמין בשדר העצב, וכתוצאה מכך, קיימת תת עוררות בעיקר בקליפת המוח באזורים האחראיים על תהליכי הבקרה. הרגש הוא מרכיב שאיתו אנחנו לומדים לווסת את עצמינו תחת כדי תנועה. בושה, ספק עלבון – אלו רגשות שמפעילים אותנו לעצור ולבדוק את המציאות. הטיפול התרופתי מווסת את תהליכי ההולכה העצביים ומאפשר בניית פוטנציאל אורגני לשליטה טובה יותר בתהליכי הויסות והבקרה. אולם, נדרש להשלים לטיפול התרופתי גם הקניית כישורים לשיפור תפקודי ניהול ומיומנויות קוגניטיביות בקבלת החלטות ובחיזוק מערך העכבות (מנור וטיאנו, 2012). מה הקשר בין עכבות ואלכוהול ? עכבות היא מערכת הויסות של המוח להאט את עצמי ולבדוק את ההתנהלות שלנו תוך כדי תנועה ולאחר ביצוע המעשה. עכבה היא תהליך שקשור בעבודה סינרגית של רגשות ומחשבות. הרגשות הן מרכיב חשוב בתהליכי פיתוח העכבה. לרגשות תפקיד חשוב מאוד בתהליכי ההיסק. הרגשות מספקות לאדם הערכה של רמת הבטיחות/הסיכון בביצוע תהליכי היסק לוגיים – באמצעות מחשבה. הרגשות נמצאות על פני רצף שבקוטב אחד נמצאים רגשות מתריעים – שתפקידם להאט ולהזהיר אותי מביצוע טעויות. בקוטב השני נמצאים הרגשות המשמרים, שתפקידם לספק רוגע ושלווה לשם המשכיות בביצוע תהליכי ההיסק. הרגשות המתריעים עוצמתיים יותר, ולכן בולטים יותר. אלכוהול הוא חומר פסיכו-אקטיבי שבפעולתו משחרר עכבות אלכוהול הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שאחד מהם הוא האתנול (Ethanol) – המוכר כחומר הפעיל במשקאות משכרים. האלכוהול משתלב במחזור הדם והחומר הפעיל פועל על הגוף בשתי פאזות. פאזה ראשונה משחרר עכבות, מאט את קצב העיבוד ויוצר תחושת אופוריה. בפאזה השניה מדכך ויוצר עכבות מופרזות. בפעולה שלו הוא משפיע על העוררות באזורי העכבה ועל הזיכרון ,בעיקר זיכרון העבודה. התוצאה שאדם תחת השפעת אלכוהול בשלביו הראשוניים חש שיחרור עכבות, הרפיה ושמחה. האלכוהול גם נקשר לאלימות. חוקרים מצאו שתחת השפעת אלכוהול רמת האלימות של האדם גבוהה יותר (סלע-יופשיץ, 2003; רושקה ובודובסקי, 2015). החוקרים מסבירים שהאלכוהול לכשעצמו אינו יוצר אלימות, אלא באנשים עם כעס ותיסכול שבתהליכי עכבה מצליחים להאט את התגובה האלימה, תחת השפעת אלכוהול עכבה זו נפגעת והנטיה פורצת ביתר שאת. צריכת אלכוהול בקרב אדם עם הפרעת קשב לכל אדם צריכת אלכוהול פוגעת בעכבות. לצערי עם הפרעת קשב, שאחד מביטוייה המרכזיים של ההפרעה היא פגיעה בעכבות – השימוש באלכוהול יכול להיות משמעותי יותר באדם בעל נטיה אלימה. אם נחזור למקרה שפתחנו איתו, הנער ש הוא נער שמתמודד עם הפרעת קשב ובחסות הטיפול התרופתי מצליח לשפר עכבות במערכת החינוך ולכן בבית הספר לא עלו בעיות. שנבדקה ההתמודדות שלו במשפחה, ההורים דיווחו שבין האחים קיימות מריבות בבית בסופי שבוע, אבל "ככה זה עם אחים..". הנער ידע שהוא כועס על דברים שחברים לו מבינים אותו, אבל מצליח לעצור את עצמו ולהירגע. אנחנו יכולים לראות אצל הנער הזה שיש לו כעסים, אך הוא מצליח לבצע להם תהליכי עכבה בזמן שהייתו במערכת החינוך בעזרת התמיכה התרופתית. בבית, קיימים קשיים, אך הבנה של הסביבה מסייעת לו לתקן טעויות של ליקוי בעכבות. אך תחת השפעת אלכוהול מערך העכבות שגם כך היה פגוע נפגע עוד יותר, ולא היתה מערך בלימה ועכבה שיעצור אותו מזריקת הבקבוק לחברו. במהלך הטיפול הנער למד לזהות כעסים ולנהל אותם בכלי CBT. מה כדאי ללמוד מהמקרה הזה ?
פורים שמח מקורות מאור, ג. (2021). מפגש היכרות עם הפרעת קשב. בתוך, ג. מאור (עורך), הפרעת קשב והיפראקטיביות משדה המחקר לעשיה קלינית (עמ' 38-27). קרית ביאליק:אח מנור, א. ושמואל ט. (2012). לחיות עם הפרעת קשב- ADHD. תל אביב:דיונון סלע-יופשיץ, ר. (2003). אלימות בני נוער בסיקוטקים והופעות רוק. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 17, 64-45. רושקה, פ. ובודובסקי, ד. (2015). אלכוהול, סמים והתנהגויות סיכון בקרב בני נוער: היבטים נפשיים ורפואיים. בתוך, א. תימור, ס. בן-ברוך וא. אלישע (עורכים), נוער בבלגן (209-177). ירושלים מאגנס. Barkley, R.A. (2013). Taking charge of ADHD. (3rd ed). New York: Guilford Press. הכותר – ד"ר גיל מאור, ראש האשכול ללקוי למידה, המכללה האקדמית גליל מערבי. מטפל CBT. מיל -gilm@wgalil.ac.il