כשאני מזכיר בהרצאות פתוחות לציבור את המושג 'אוטיזם' – לרוב המשתתפים מעלים מאפיינים של – ילדים מוזרים, לא מתקשרים, נעולים בתוך העולם שלהם, וריחוק חברתי. אולם, אלו רק חלק מהמטופלים המתאימים להגדרה של אוטיזם. שינויי הסיווג בשנת 2013 ב DSM5, הכניסו משתנה נוסף לסיווג – רמת תפקוד. בכך התאפשר ליותר ילדים ונוער בעלי קשיי ויסות ותפקוד , לקבל אבחנה זו, ובהתאם לכך - לקבל טיפול מותאם. בשנים האחרונות חלה עליה בשיעורי המאובחנים, ובקצב מואץ בשלוש השנים האחרונות. החוקרים סבורים שההתמודדות של נערים אלו עם הקורונה הבליטה את הקשיים בצל השינויים בהתנהלות החברתית. עליה , שמאפיינת גם צעירים בחברה החרדית. להלן נתאר את הנערים המתמודדות עם אוטיזם בתפקוד גבוה , וכיצד קשייהם עשוים לבוא לידי ביטוי בישיבה קטנה. אוטיזם – המשגה קצרה אוטיזם, ובשמה המלא הפרעה על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder-ASD) מסווגת כהפרעה קלינית נוירו-התפתחותית שתסמיניה מופיעים בילדות המוקדמת, ומשפיעים על הפרט בכל מחזור החיים. אוטיזם מאובחן ב 1.2% - 1.4% מהאוכלוסיה, בניגוד למיתוס, שכיחות דומה בקרב בנים ובנות. אלא שבקרב בנות התסמינים נראים אחרת בהתנהלות שלהם בתפקוד היומיומי. אוטיזם בהגדרה כולל שלוש קבוצות קשיים מרכזיות :
בתיאור אוטיזם מתוארים בסיווג תסמינים מכל קבוצה, גורמי האבחון נדרשים לקבוע על פי תפקוד המאובחן – מהי רמת התפקוד שלו בכל אחד מהתסמינים. באופן פנומנולוגי ילדים עם תיאור של אוטיזם בתפקוד גבוה, מגלים דפוס קבוע ומתמשך של קושי משמעותי בהתנהלות שגרתית בחיי היום יום. ילדים אלו מתקשים לשמור על תקשורת מילולית ובלתי מילולית יציבה, מתקשים בצירת קשר עין, מפגינים מחוות לא מותאמות (חיוכים), באירועים חברתים וקבוצתיים – לוקח להם זמן להסתגל וגם לאחר מכן, במעורבתם הם נראים כ"מביטים מהצד". במצבים חברתים או מיד בסיומן – עשויים להופיע גילויים של טקסים או התנהגות כפייתית. לצד הקושי בקבוצה – הם בעלי משכל גבוה, וכושר ניתוח לוגי גבוה מאוד. הם יכולים לענות לשאלה ישירה של מורה, או ללמוד לבדם חומרים מורכבים. בגלל תבניות חשיבה שתוארו על ידי תיאורית המינד יש להם יכולת לזכור פרטים קטנים ולחבר אותם באופן לוגי באיכות טובה למידע קיים. אוטיזם בבנים בחברה החרדית ההנחה ששכיחות ההפרעה דומה בכל המגזרים. אולם, מבנה מערכת החינוך בתלמוד התורה, מאפשר לתלמיד עם אוטיזם בתפקוד גבוה לעבוד טוב מול חומר אקדמי שהוא מקבל מהרב, להתפלל בכובד ראש ולקרוא בדייקנות תפילות וברכות. אך גם בכיתות אלו – הם עשויים לגלות קשיים חברתיים בהפסקה. מתוך תיקי אבחון, אני יכול לציין שהמלמדים מדווחים שהם מביטים מהצד, נראה שהם מבינים מה קורה, אך 'בוחרים' לא להשתתף בפעילות החברתית. המעבר מתלמוד תורה לישיבה קטנה – מהווה עבורם אתגר מורכב. הם עשויים במעבר לגלות תסמינים של הפרעת קשב, הפרעת חרדה ואפילו הפרעות התנהגות.. מאחר שבמעבר לישיבה, בישיבה קטנה מתחילים גם ללמוד בחברותה, האחריות עוברת אליהם. אולם, התלמידים בתפקוד גבוה צולחים גם את זה. הם לומדים לבד מצוין, בחברותה הם 'מביטים מהצד' , מגיבים טכנית עם חיוך או הסכמה ללא הבנה מעמיקה של הניואנסים בתקשורת. ויכולים לצלוח יפה גם את הישיבה הקטנה. אולם בישיבה הגדולה – מתחילים הבעיות לבלוט ביתר שאת. הקושי לתפקד בסדר ראשון בולט, ורבים מהם מופנים לאבחוני קשב. אך בבירור מעמיק- זו לא הבעיה שלהם. קורונה ואוטיזם בחברה החרדית מתוך נתונים של מרפאות אבחון יש עליה משמעותית של צעירים עם חשד לאוטיזם בחברה החרדית בשנתיים-שלוש האחרונות. בעיקר בגיל ישיבות קטנות וישיבות גדולות. רבים מהם מופנים לאבחוני קשב ובתהליך האבחון מתברר שיש להם אוטיזם. אופן הלימוד אפשר עד השנים האחרונות לצעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה להצליח בישיבות הקטנות ולגלות קשיים בישיבה גדולה, אך במאמץ לסיים, להינשא ולהעמיק את לימודיו כאברך. בהתנהלות זו נכונה להם הצלחה, ותכונות האוטיזם עומדים לזכותם. אך בעקבות הסגרים של הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת, נפגע הקשר הישיר עם הרב, ובלטו הקשיים התקשורתיים חברתיים עם בני הבית בשל התנהלותם במרחב משותף קטן, כל הזמן. לרבים מהם המעבר חזרה לישיבה קטנה – מעלה קשיים לימודיים ורגשיים, שרבים מהם מתוארים על ידי הסגל בישיבות כתסמינים של הפרעת קשב. אך למרות הדימיון, מדובר בהפרעה שונה. סגל הישיבה והתלמיד בעל אוטיזם : מאחר שתהליך האבחון באוטיזם משולב בדיקה של רופא עם בדיקה פסיכולוגית (טסטים) חשוב שהצוות המאבחן יקבל מכם מידע. להלן 3 נקודות חשובות שאם אתם רואים אותם ומפנים תלמידי ישיבה לאבחון – תציינו אותם לצוות האבחון :
חשוב לצין, שבמקרים רבים יש גם הפרעת קשב וגם אוטיזם והם מקיימים בינהם קומורבידיות – שתי הפרעות קליניות שמתקיימות ברקע של המטופל. אבחנה נכונה יכולה לסייע לכם צוותי חינוך והורים לעזר לתלמיד זה לממש את יכולותיו, ולקבל כלים לעקוף את קשייו האובייקטיביים. הכותב: ד"ר גיל מאור, ראש אשכול לקוי למידה במכללה האקדמית גליל מערבי, מטפל CBT מייסד ומנהל מכון ד"ר קשב.