נוכחותה של בעיה כרונית אצל ילד הגורמת לפגיעה תפקודית, יוצרת גם עכבות בתחום הרגשי. יש כמה תכונות להפרעה כרונית, ובפרט ל-ADHD שכדאי לתת עליהם את הדעת:
אסטרטגיית התמודדות
אנו מזהים 3 אסטרטגיות התמודדות שכיחות אצל ילדים עם הפרעות קשב:
א. הימנעות:
מציאות המאופיינת בהכחשת הבעיה. אסטרטגיית התמודדות המאופיינת בתפיסה לא-נכונה של המציאות וקושי לקבל שמדובר במצב כרוני, מחוץ לשליטתו.
ב. הישרדות:
היאחזות בקושי כדי להסביר כישלונות ועל מנת להימנע ממאמץ בתחום, שעלול להביא לכישלון נוסף. אלו ילדים שמציבים מטרות ושאיפות נמוכות משמעותית מהיכולת הפוטנציאלית האמיתית שלהם.
ג. התמודדות לשינוי:
אנשים שמתייחסים לאבחנה כמשבר, שמאפשר להוכיח לכולם שאנו מסוגלים. העצמה והדרכה לשימוש נכון ביתרונות של התסמונת מול המשאבים שיש להקצות לחיפוש עקיפת קשיים, תביא להתמודדות יעילה ולהגשמה עצמית. זהו כמובן המצב הרצוי ביותר, ואליו מכוונת הדרכה נכונה.
עיקרון השקיפות
אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא העובדה שהפרעת קשב היא 'לקות שקופה'. לא רואים את מנגנון הקשב בפעילות, לכן לא ניתן לראות משהו ויזואלי או מעבדתי שיראה דיספונקציה. עובדה זו מקשה מאוד וגורר שורה של מיתוסים לגבי ילדים בעלי הפרעות קשב.
לחיות עם שונות מלידה
לקויי קשב מתנהגים שונה מהמצופה כבר מינקות. לכן, לילדים שאינם בכורים, קשה יותר – הם חשופים יותר להשוואה חברתית מאחיהם הבכורים.
המסר הסודי של הבושה
לבושה יש תפקיד חשוב מאוד בהעברת מסרים בלתי-פורמאליים של החברה. בושה אמורה ללמד את הפרט שהתנהגותו בלתי רצויה. אולם, לקויי קשב, בגלל מבנה מוחי ובגלל דפוסי התנהגות אינם משתמשים בבושה כמסר, ולוקחים אותה למקום של פגיעות.
עיקרון הבצל
כאשר קיימת בעיה אורגנית שמאובחנת בגיל מאוחר, ניתן לראות בתחום הרגשי רמות התמודדות שניתן לתארן כשכבות. יש בעיה אורגנית, עליה מתיישבת תחושת שונות. התמודדות כושלת של מנגנון הבושה אינה יכולה ללמד נורמות, ולכן על הבושה מתלבשת פגיעה בדימוי העצמי שבעטיה מופיע כעס.
למידה היקפית לקויה
למידה היא דבר אקטיבי, שמחייב מעורבות של האדם. למידה מחייבת את הפרט לעבד מידע חדש למאגר זיכרון קיים ולעשות בו שימוש. אנו יודעים שנוירולוגית דפוס הפעילות של מערכת העצבים אצל לקויי קשב מקשה על למידה מניסיון ומפחד. לכן, תכופות נראה שהם חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות.
יחסיות הסטייה
התנהגות נורמלית וסוטה היא עניין של הגדרה. נורמות חברתיות מתקבלות על פי שכיחות התנהגות מסוימת בחברה נידונה. מאפייניה של הפרעת הקשב יוצרים שונות התנהגותית מהנורמה המקובלת, ולכן הפרעת קשב מסווגת כהפרעת שליטה בהתנהגות (Disruptive Behavior). 'יחסיות הסטייה' אומרת שהסטייה תלויית תרבות, מקום וזמן. כלומר, לקויי קשב שיימצאו בחברת לקויי קשב אחרים, לא ירגישו סוטים מהנורמה. חשוב מאוד ללקויי קשב למצוא את קבוצת השווים שלהם- לקויי קשב אחרים. כמו-כן, לחפש התמקצעות בתחומים בהם פיצול הקשב מהווה ברכה.
עיבוד מידע באמצעות אינטליגנציה רגשית
יש הטוענים ש'הפרעת קשב היא נוירולוגיה של ציידים בחברה חקלאית'. רוב האנשים בחברה לומדים סדר, למידה, ניסיון, רצף והשקעה לטווח ארוך. כל אלו הינם תחומים לוגיים המצביעים על שימוש באינטליגנציה קוגניטיבית. אולם, לקויי קשב לוקים בכל התחומים הלוגיים שהחברה שואפת ללמד את היחיד. לקויי הקשב מעבדים את המציאות בעזרת אינטליגנציה רגשית ועושים שימוש רב בדמיון ובכושר יצירתיות משובח – איכויות אלו אינן באות לידי ביטוי בחברה קוגניטיבית. המשמעות היא, שהם מזהים דקויות של דברים, טרם התרחשותם (אינטואיציה), הם קוראים נפלא שפת גוף, טעויות של אחרים ונקודות תורפה אצל הזולת. אולם, פגיעה בעכבות החברתיות מביא אותם להגיד מה שהם חושבים (חוסר טאקט), ולפעמים גם לפגוע באחר. לעיתים קרובות אמירותיהם באות להסתיר את הפגיעות שלהם עצמם.
פרדוקס "הגאון המשוגע"
אחד הדברים שמשגע הורים, מורים – וגורם למבוכה גדולה לבעל התסמונת הוא הפערים בין פתרון מהיר של בעיה מורכבת וביצוע טעויות בדברים פשוטים.
תפיסת דחייה
לקויי קשב תוספים עצמם דחויים מגיל צעיר. פעמים רבות, גם אם לא בצדק, לקויי קשב רואים עצמם כ'שעיר לעזאזל'. חשוב לשבור לילד את הסכימה הזו בכל הזדמנות.
הבעיה החברתית-תקשורתית
שילוב בין פיצול קשב ובין אימפולסיביות מקשה מאוד על יצירת רצף שיחה עם הזולת. דבר זה, גם ללא סימני היפראקטיביות, יותר תחושה לא נעימה לפרט ולסביבתו. הקשבה היא דבר אקטיבי, אפשר ללמד הקשבה ומיומנות תקשורת, שהיא אלמנט מרכזי בהדרכת הורים ובתוכניות העצמה.
הוצגו כאן 11 מאפיינים הנוגעים לעולמו הרגשי של לקויי קשב. עולמו פגיע מאוד ופעמים רבות, קיים ניסיון רב להסתיר את הקושי הרגשי. כדאי לעודד את הילד להיות מודע לכאביו, לתת להם ביטוי ולמצוא דרכים להתמודד איתם.