התחלת שנה תמיד מלווה בהתרגשות, שמחה וציפייה, אך בד בבד גם במתח ובחששות. במידעון זה נרכז מידע שיכול להקל עליכם בתהליך זה.
נסב את תשומת ליבכם לשני דברים דברים חשובים שעשויים להיות רלוונטיים בשנה זו או אחרת.
1. חגי תשרי המתחילים מיד בפתיחת השנה, דבר הגורם למספר ימי לימוד מצומצם ולשינוי תכוף בשגרה. אלו משפיעים על הכניסה של הילד למסגרת החינוכית. מחד מצב זה מקשה על יצירת רצף של ימים שיאפשרו הפנמה בשלבים. מאידך, לילדים בעלי קשיי הסתגלות החגים המוקדמים מאפשרים זמן הסתגלות נוסף.
יחד עם זאת, יש לזכור שתקופת ההטמעה אצל ילדים אלו צפויה להיות ארוכה יותר ולמעשה הם יתחילו את ההסתגלות מחדש רק לאחר החגים.

בנוסף, שנה שכזו הינה שנה מעוברת, דבר שיוצר תקופה ארוכה ומאומצת ללא חופשות בין סוכות לחנוכה ובין חנוכה לפורים. יש להיערך לכך מבחינת ניצול משאבים רגשיים בהתמודדות במהלך השנה. יש להיערך לתקופה השניה עם יותר סבלנות וכוחות מצדכם.

2. מתח ביטחוני טרם תחילת שנת לימודים, לצערנו - חלק מהמציאות המורכבת של חיים במדינה שלנו. אירועים שכאלו גורמים למתח אצל ההורים, המקרין על הילדים. הואיל ואין לנו השפעה על המצב הביטחון, אלא על היכולת של הילד להתמודד עם מצב חירום. עבודה עם תבנית חוסן (תוזכר בהרחבה בהמשך) כולה לשפר את יכולת ההתמודדות של הילדים במצבי חירום. לילדים המגלים סימנים של חרדה של ממש (מתח, רעד, בכי, הימנעויות ותחושה דאגה שמלווה אותם כל היום) רצוי לשקול ולפנות לטיפול מקצועי. 


להלן עשרת הדיברות ליצירת המרחב הבטוח לתפקוד הילד במסגרת החינוכית ולהתפתחות בטוחה בסביבה משתנה:

  1. יצירת לוח זמנים יומי יציב וברור - רצוי שלוח הזמנים יהיה שבועי ויכסה את כל שעות הערות של הילד, משעת הקימה ועד השינה. מכינים תוכנית שבועית כללית (שעת קימה, שעת שינה, ארוחות וכו') ערב קודם ממלאים את התוכניות הספציפיות ליום המחרת.
  2. הכנה מוקדמת למעברים ושינויים - רצוי להתריע לפני מעבר ולתת לילדים רצף בין מעברים. לדוגמא: "עוד מעט אני אבקש ממך להתלבש ותלך לאכול ארוחת בוקר" או "עכשיו אתה משחק, בעוד 5 דקות תבוא לעזור לי ואח"כ תוכל לחזור לשחק".  הדבר חשוב מאוד ליצירת מוטיבציה ויזימה בהתנהלותו של הילד.
  3. עבודה על המעבר מהבית למסגרת החינוכית ולהיפך - המעברים הם נקודה חשובה. כאשר הילד חווה במסגרת הלימודית יום טוב, חשוב שבסוף היום ילך הביתה עם הרגשה טובה  וההורה שמקבל אותו (גם אם זה בטלפון) יתחיל מהיום הנפלא. מאידך, אם היה יום קשה, חשוב שההורה ירגיע וישתף את הילד – שהוא יודע שהיה יום לא טוב וכי ניתן לפתוח דף חדש.
  4. סמכות הורית - שמירה על סמכות הורית בהירה, יציבה ועקבית. יש חשיבות מרובה לתאום בין ההורים ובין ההורים לצוות החינוכי.
  5. רגע ח"ם - רגע של חום ביצירת תקשורת עם הילד, אך גם ראשי תיבות של חיוך ומגע. חיוך ומגע מזמנים לילדים תקשורת עם המורה/ההורה גם ללא צורך במילים וללא צורך בהפסקת משימה. על מנת לאפשר גם לילד עם קושי בויסות התחושתי לקבל מכם את המחמאה, רצוי לגעת במרכז הגב עם יד שטוחה רק לאחר שנוצר קשר עין.  במסגרת יצירת התקשורת הוסיפו מחמאות (תכונת אופי חיובית) וחיזוקים (תגובה ישירה ומכוונת למעשה של הילד). חשוב להרבות בחיזוקים ולצמצם את הביקורת.
  6. תרגול עבודה על חוסן - חוסן הוא מערך המשאבים של הילד להתמודדות עם מצבים מאתגרים או מצבי חירום, כלומר סכימה הקושרת את הערכת המצב מול היכולת שלי להתמודד איתו. ניתן לבצע עם הילד מיפוי של מוקדי קושי שעלו בשנים האחרונות או כאלו שעשויים לעלות השנה, ולתרגל תגובות אפשריות לאירועים אלו. רצוי לבצע תרגול בתוך המשפחה. התרגול מתחיל בעבודה עם אחים, הורים או בהזמנת חבר בודד הביתה אחר הצהרים ולאחריהם עבודה  על הערות לשימור (מהלכי עבודה טובים) והערות לשיפור (הקניה ותרגול של הרגלים חלופיים). ניתן לבצע תבנית של חוסנים לכל עניין ובכלל זה – גורמי חרדה, מצבים חברתיים, פתרון בעיות, כישלון במבחן, בושה ממצב חברתי וכדומה. מה שצריך לעשות :
    א. לזהות את הבושה/החשש.
    ב. מה גורם לו, מה מעודד אותו ומה עוזר להרגיע.
    ג. לבחון דרכים נוספות להתמודדות עם המצב.
    ד. לתרגל ולהתאמן על דרך נבחרת אחת.

עד כה הוצעו 6 עצות של "עשה". להלן 4 עצות של "אל תעשה"....

  1. אל תבקש מילד להבטיח שהשנה יהיה טוב..... הוא לא עומד בזה. תעזור לו לעבור יום ביומו. כל יום טוב זהו רווח נקי. כל יום שכשל זהו הפסד של אותו יום בלבד.....
  2. אל תנאמו לו מה הוא צריך לעשות השנה כדי להצליח...... הוא יודע לבד!!!!!
  3. אל תעבירו אליו את הפחדים והמחשבות שלכם לקראת השנה. הימנעו מאזהרות יתר ומהכנה מוקדמת מיותרת.
  4. אל תחקרו את הילד לגבי מעשיהם ותגובותיהם של המורה או תלמידים אחרים, זוהי השוואה מיותרת. חשוב מאוד שהילד יחוש אהוב, ללא קשר לאירועים במסגרת החינוכית, אל תגרמו לו לחשוב שהוא נאהב רק כאשר הוא מתנהג יפה במסגרת הבית / במסגרת החינוכית.

 

חשוב לזכור! פתחו את הבוקר בשיחה על מה צפוי היום ובהתאם לגיל מה תעשו.

להורים המתחילים עם ילדם גן/כיתה א', תאמו עם הגננת /מורה את תהליך הפרידה ואם יש קושי חריג, בנו יחדיו תוכנית לימים הבאים. הדגש הוא על עבודת מעברים (כפי שהתייחסנו בסעיף 3-2). חשוב מאוד לא לברוח או להעלם לילד, ניתן להשתמש לתקופת ביניים בחפצי מעבר מהבית. חשוב לזכור שיש תקופת הסתגלות של עד חודש שבו הילד יבכה כאשר תלכו. זכרו! לילדים בגיל הרך אין תחושת זמן, לכן מומלץ להתקשר ולברר איך עברה עליהם הפרידה לאחר שהלכתם ולא לחזור פיזית ולברר.


ולבסוף, התייחסות מיוחדת לתלמידים בעלי לקות למידה והפרעות קשב, לנושא זה ייחדנו בעבר מידעון שלם. נזכיר חלק מהדברים:

  1. בררו שילדים עם הפרעת קשב המטופלים תרופתית מאוזנים.
  2. ידעו את המורה על שינויים במהלך הקיץ, ובנו תוכנית לשיתוף פעולה, להגברת האחידות ברצף החינוכי והקטנת הקושי במעברים.
  3. בשיחות פתיחת שנה, דברו עם הילד והגיעו להסכמה בין ההורים, הילד והמורה לגבי התנהלות במצבי פסק זמן, מצבי מתח, דרכי תקשורת בלתי-מילולית במהלך שיעור. כמו גם לגבי החלטות בנושא שיעורי בית והעתקת חומר לימודי מהלוח.
  4. עבדו על העצמה וחיפוש תפקיד בכיתה לשם שיפור השייכות ותחושת הביטחון של הילד בכיתה.
  5. הזכירו וכתבו את מערכת החוקים שבהם מתבקש הילד לעמוד. כמובן לא להפריז בכמות החוקים (לכל היותר להתחיל ב 6 חוקים). יהיה צורך לרענן ולחזור עליהם כל יום.

 
לסיכום, שנת לימודים חדשה היא הזדמנות ליצירת מרחב לימודי חוויתי חדש. כולנו כהורים, מחנכים ותלמידים נרגשים מהתחלת שנה ואכן