ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348

המרצה באקדמיה והסטודנט בעל הפרעת הקשב


הפרעת קשב היא לקות שמקורה בשונות אורגנית במבנה ותפקוד המוח, בעטיה לבעליה קושי ברצף, סדר וארגון. הפרעת קשב נדונה

בכל מחזור החיים והשלכותיה ניכרות בכל תחומי החיים. שכיחותה עומדת על כ-10% מכלל האוכלוסייה, מחקרים עדכניים מראים כי

בקרב סטודנטים, השכיחות בין גברים ונשים דומה.

הפרעת הקשב מלווה את האדם לאורך כל מחזור החיים, אך תמונתה הקלינית משתנה. ממאפיינים של רכיבי קשב

והיפראקטיביות-אימפולסיביות בילדות, לתמונה מורכבת יותר בבגרות לפיה מאפייני ההיפראקטיביות מתמתנים, ובולטת יותר

תחלואה נלוות נרכשת על בסיס רגשי (הפרעות חרדה ומצב רוח). מבחינה סטטיסטית, כשני-שליש מהסובלים מ- ADHD בילדותם

ימשיכו להציג מאפיינים גם בבגרותם.


אז מהי התמונה האופיינית של הפרעת קשב במבוגרים ?

האבחנה מחייבת מאפיינים מאחת או יותר מאמות המידה - מרכיבי קשב ומרכיבי היפראקטיביות-אימפולסיביות.

ברכיבי הקשב, ניתן לראות מאפיינים כמו – מוסחות גבוהה, קושי בהתארגנות ותכנון זמן (איחורים בהגעה לשיעור), טעויות של

חוסר תשומת לב, קשיי ריכוז, רגישות גבוהה לגירויים, התפזרות, קושי בסיום משימות, פיהוקים בלתי נשלטים, דחיינות (איחור

בהגשת משימות), קושי עם שינויים ומעברים, נתקים, קושי בלמידת אנגלית וקשיי זיכרון (בלק-אאוט).

ברכיבי ההיפראקטיביות-אימפולסיביות, ניתן לראות מאפיינים כמו - עצבנות בגפיים (הנעה מונוטונית של הרגל/היד), קושי לשבת,

ניעות בכסא, תזזיתיות, משחק עם מפתחות/מכשירים סלולאריים, אכילה מופרזת, עישון, דברנות, חיפוש ריגושים, קושי לחכות

בתור, טעויות טיפשיות של פזיזות, קושי בקבלת החלטות.


באופן ספציפי יותר, בתחום הלימודים האקדמיים לסטודנטים לקוי קשב קשיים במספר תחומים:

1. תפקודים ניהולים - יכולת ההתארגנות בהכנת עבודות, בלמידה למבחנים בקורסי מבוא ועמידה בלוחות זמנים אקדמיים –

    מייצגים את 
הביטויים המוחצנים של תפקודי הניהול. מעבר לכך, מתח, קושי בבניית רצף, לחץ ומתח ממורכבות הדרישות,

    דחיינות (דחיית הגשת 
מטלות ולמידה עד הרגע האחרון) – כל אלו אינם נראים לסגל המרצים, אך מפעילים לחץ גדול על

    הסטודנט בעל הפרעת קשב.

2. טראומות מהעבר - לרוב בעלי הפרעת הקשב (בעיקר הבנים) יש טראומות עם המפגש מול בית הספר והחוויה הלימודית. לרוב

    בעלי הלקות, 
מפגש עם יום לימודים הינו טעון וטומן בו מתח והיסטוריה של כישלונות ודחייה. סטודנטיות, אשר לרוב מאובחנות

    כבעלות הפרעת קשב 
מהטיפוס הלא קשוב, מאופיינות בעליה של מפלס החרדה מהצורך להעמיד פנים 'שהכל בסדר – הכל

    בשליטה'.

3. קשיי למידה - מרבית בעלי ההפרעה סובלים בנוסף מלקות למידה, הרווחת ביניהן היא הדיסלקציה. לרוב הסובלים מ- ADHD

   קשיי למידה 
במקצועות ההומאניים – ביכולת ההרחבה וההנמקה ובמקצועות המדויקים (סטטיסטיקה ומתמטיקה) שגיאות של

   חוסר תשומת לב. כמו כן, גורם קושי נוסף קשור ברכישת שפה זרה.

4. קושי לשבת בכיתה - הקושי קשור בטווח הקשב הקצר שלהם, וברמת הריכוז הנמוכה שלהם. הקושי יכול להתבטא בתזזיות או

   בהיעדרות מהשיעורים.

5. בעיות חברתיות - מרכיב חשוב בהצלחה לימודית במוסדות להשכלה גבוהה היא מערכת התמיכה, בפרט בסטודנטים לקויי

    למידה וקשב.

    אחת הבעיות של סטודנטים לקויי קשב היא בעיות בהשתלבות החברתית, בעיה שלה השלכות לימודיות. קושי זה מונע ממנו

    להשתלב 
בקבוצות חברתיות וקבוצות למידה ובכך נמנעת ממנו האפשרות להתחלק במטלות עם סטודנטים אחרים (תרגומים,

    הוראת עמיתים).

    כתוצאה מכך, נאלץ להשקיע יותר משאבים כלכליים וזמן רב יותר להשגת אותה מטרה.

6. עייפות מוחית - אחת התופעות שנובעות בעטיו של מאמץ מנטאלי שמשקיע לקויי קשב, הוא לעמוד בקצב הכללי. עייפות מוחית

    תוארה 
בספרות, כמצב של שחיקה שמאפיין סטודנטים בעלי לקות קשב. מבחינה אורגנית עייפות מוחית נובעת מהפעילות הקשבית

    האבנורמלית של 
בעלי ADHD. במקרי אומדן, שנערכו בארה"ב, נמצא כי זהו אחד הגורמים המרכזיים לאי-סיום לימודים גבוהים של

    סטודנטים בעלי הפרעת 
קשב. לרוב מדובר, בחובה אחת או שתיים שהסטודנט לא מוצא את המשאבים להשלימה.


לאן מכאן?

על הסטודנט מוטלת האחריות לגשת לאבחון והדרכה. בקרב מבוגרים בכלל וסטודנטים בפרט, להדרכה יש חשיבות גבוהה. הואיל

ומדובר בבעיה אורגנית שלא חולפת, להדרכה יש משקל גבוה במתן כלים לאדם לעקוף קשיים מסוימים באמצעות אסטרטגיות

עבודה והתארגנות. על תחום זה אמון איש מקצוע טיפולי, בעל התמחות בהפרעות קשב.

ברוב המקרים, בהקשר הלימודי הטיפול התרופתי מהווה חלק מהותי בטיפול בבעיה. על תחום זה אמון רופא מתחום הנוירולוגיה או

הפסיכיאטריה, בעל התמחות בתחום הפרעות הקשב.


אבחון הפרעת קשב בקרב מבוגרים (סטודנטים)

האבחון להפרעת קשב הוא קליני-רפואי ומחייב הערכה רפואית, הערכת מאפייני התנהגות ותפקוד (מאפייני DSM), הערכה רגשית,

שאלוני דיווח ומומלץ בדיקת TOVA/MOXO לקביעת התגובה לתכשיר תרופתי והמינון. האבחון רב מקצועי ומחייב רופא פסיכיאטר/נוירולוג

וגורם קליני נוסף.


כיצד מחשידים לקות קשב ?

תמונה כללית של סטודנט בעל מאפיינים של דחיינות, חוסר שקט, צורך ביציאה דחופה במהלך השיעור, אי-עמידה בקצב הכללי,

עריכת טעויות טיפשיות (לא שם לב ששכח לענות על כל סעיפי השאלה, במקצועות הריאלים שימוש בפלוס במקום מינוס), שכחת

ציוד, איחור כרוני, קושי בהערכות להכנת עבודה או ללמידה למבחן, צורך בתיווך בזמן מבחן – הוא סטודנט שנמצא בפוטנציאל

להיות לקוי למידה או לקוי קשב.



כיצד באפשרותך לעזור לסטודנט לקוי קשב ?

1. המלץ לו על אבחון וטיפול.

2. למד את הנושא.

3. הפגן אמפטיה כלפי הסטודנט.

4. אפשר לתלמידים מאחרים להיכנס והודע להם מראש שבאפשרותם להצטרף ולשבת.

5. חשוב ביחד עם הסטודנט על מקום ישיבה שיאפשר לו להישאר קשוב וגם לזוז/לקום/לצאת, מבלי להפריע למהלך השיעור.

6. מזון, שתיה ועישון – מגבירים עוררות ולכן משפרים את הריכוז של לקויי הקשב.

7. חשוב לזכור, התנהגות היפראקטיבית המתבטאת בניעות בכיסה, התעסקות בחפצים ותזזיתיות אינה נשלטת. כל תפקידם

    מבחינת 
הסטודנט, הוא להשאירו בריכוז.

8. לפטפטנים הצע מסטיק.

 

המלצות להתנהלות בהוראה:

1. בתחילת השיעור פרוס בפני הסטודנטים את סדר הפעילות של השיעור.

2. לווה את ההרצאה במצגת והשתמש באמצעי המחשה רב-חושיים.

3. צור עניין בשיעור באמצעות חוש הומור, יצירת מתח ושיטות הוראה מגוונות – מליאה, רפרטים, עבודה בקבוצות הוראת עמיתים

    וכדומה.

4. הצע מספר דכים לסכם את המידע (טבלאות, דיון, תרשימי זרימה וכדומה).

5. הרבה במתן דוגמאות.

6. השתמש באתר הקורס ככלי להנגשת השיעור עבור הסטודנט. העלה לאתר: סילבוס, דרישות הקורס, מצגות השיעור, דוגמא

    למבחן ו/או 
עבודה והשתמש באתר כלוח הודעות עבור השיעור. תן מחוונים על פיהם אתה שופט ומעריך עבודות ומבחנים.

7. נסה לבנות סימנים מוסכמים- בלתי מילוליים עם הסטודנט, ככלי להעברת מסרים.

8. בסוף השיעור, הצג בראשי פרקים את נושאי המפגש הבא.


המלצות להתנהלות בלמידה עבור הסטודנט:

1. הצע לסטודנט הסובל מ-ADHD להתרכז בהבנה החומר ובהשתתפות במהלך השיעור, במקום בתהליכי העתקה/כתיבה. את

    החומר 
הכתוב ניתן לצלם בתום השיעור.

2. עשה שימוש בהוראת עמיתים. למד להסביר ולהדגים את החומר באמצעות סיפורים מחייו ודוגמאות.

3. עודד את הסטודנט ללמוד ולהשתמש בטכניקות הרפיה.

4. למד אותו לבנות תשובה אקדמית, הנחה אותו להיענות למחוון הנדרש.


בעת מבחן:

1. גש אליו יותר ונסה להרגיעו.

2. מתן הפסקות יזומות.

3. נסה לספק לו רמזי שליפה.

4. סטודנט ששואל על החומר, נסה להזכיר לו את ההקשר בו נלמד החומר (הזיכרון של לקוי קשב הוא חוויתי).

5. הצע לו גיבוי בע"פ למטלה כתובה.

6. מומלצת תוספת זמן.

7. התעלם משגיאות כתיב.


תמיכה אקדמית במרכז תמיכה או על ידי חונך:

1. רצוי לנסות ולמצוא לסטודנט חונך במסגרת לש"ם/פרח בשנתו הראשונה.

2. רצוי לדאוג, שאותו סטודנט יוכל לעזור בשיפור המיומנויות הניהולים (תפקודים ניהולים – בניית מערכת, ארגון זמן, תכנון עבודה,

    עמידה 
בלוח זמנים אקדמיים).

3. במתן משימה מורכבת (סמינריון, רפרט, עבודת גמר), מומלץ לעזור לסטודנט לפרק את המטלה ולבנות עימו לוח זמנים לעמידה

    בכל תת 
מטלה שנקבעה (שער, 5 מקורות שתעשה בהם שימוש, תוכן עניינים, סיכום פרק ..... ).


בברכת שנת לימודים פוריה,
צוות ד"ר קשב

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים