| המורה רוצה שהילד ייקח ריטלין כדי שיהיה לו שקט בכיתה "המורה רוצה שהילד ייקח ריטלין כדי שיהיה לו שקט בכיתה". הדיון שנפתח כאן עולה מדי פעם בפעם, לרוב עם הרבה כעס והאשמה של הורים, ילדים ומתבגרים על המורה שלא מכיל את הילד. על הסבל של הילד, שנאלץ להתמודד עם קשייו מול מערכת שאינה מבינה, על המשפט המפורסם של המורה "לילד יש פוטנציאל, אך הוא לא מממש אותו". הכעס על זה שכהורה, אני צריך לפתוח ביום לימודים בבית אחרי יום לימודים בבית הספר, ולמה "הילד לא מסוגל לשבת 2 דקות על שיעורי בית, אבל אין לו בעיה לשבת שעתיים מול המחשב או הטלוויזיה"(גם משפט מפורסם - של הורים). אז נתחיל מההתחלה. נכון, היום המערכת שונה ממה שהיה לפני 20 או 40 שנה וגם היכולת של המורה להתמודד היא שונה - לא בהכרח באשמתו. תמיד שאני אומרת שהמצב היום שונה, אז אבא שלי אומר לי "אנחנו למדנו במעברה בעפולה, בפחונים במשמרות - בשיא החום של עפולה. כל הכיתה הייתה מלאה עולים חדשים ובקושי היו שני ילדים שדיברו באותה השפה ובטח אף אחד לא דיבר בעברית כמו המורה. ולמדנו....... אז נכון לפני 40 שנה היה כבוד להורה והיה כבוד למורה ולשניהם הייתה סמכות. מורה היה חצי אלוקים וגם היה מותר לו להרביץ. אם ההורים גילו שהמורה הרביץ לך, אז בטוח הייתה לכך סיבה והייתה חוטף סטירה מצלצלת גם מאבא - כמובן, שהוא לא שאל מה הצד שלך לסיפור. אז אני רוצה להאמין שהתקדמנו (בחלק מהמובנים), לשמחתי היום להורה/מורה אסור להכות ילד, לצערי הרבה ילדים מרשים לעצמם להכות מורה או הורה ולפעמים יש גם הורים שמגיעים ומאיימים/ מכים מורה. כן, זה קורה ראיתי זאת במו עיניי. אז אנו כבר יודעים שאנו לא חיים בעולם של לפני 40 שנה. לפני 20 שנה, עדיין היה כבוד למורה ולהורה, עדיין היו המון שיעורי איוורור לנפש (מוסיקה, חקלאות, ציור, מלאכה, ימאות, ספורט, מקהילה, כלי נגינה, תזונה....) ומספר הילדים שלא למד לקרוא היה מועט (שיטת אלפוני המבורכת) ומספר הילדים שלא ידע חשבון היה מועט (שיטת הגפרורים המבורכת). היו מעט ילדים "חריגים" שהרשו לעצמם להפריע, שנשארו כיתה .... פעם היו בתי ספר מקצועיים לאלו שלא מצאו עצמם בלימודים העיוניים. עוד יותר, פעם סיימת את ביה"ס היסודי (כיתה ח') ואם לא היית תלמיד טוב הפכת לשוליה. אז מה קורה היום? כבר בגן צריך להכיר את כל האותיות ,לכתוב אותן ולהתחיל לקרוא. בפגישה לפני כיתה א', המורה שואלת "הילד יודע כבר לכתוב או רק לקרוא?" .(תאמינו לי, כבר שמעתי). יש מבחני מיצב, יש מבחני פיזה יש מבחנים כאלו ואחרים - ארציים ועולמיים. מחליפים שיטות הוראה כל יומיים וחצי, נעלמו כל השיעורים לנפש (נשארנו עם ספורט - שיעור חובה) - ביפן כבר מזמן הבינו שהיחס בין השיעורים העיוניים לשיעורים לנפש צריך להיות 1:1, כלומר על כל שיעור עיוני צריך להיות שיעור כייפי - ובאיזה מקום הם מדורגים???? אין בתי ספר מקצועיים, כלומר או שאתה נושר או שאתה לומד בלי בגרות או שאתה עושה בגרות - מה האלטרנטיבה למי שלא רוצה סתם לבלות בלימודים בלי תעודת בגרות? פעם למדו את הלוח הכפל בכיתה ב'-ג' היום כבר מתחילים אותו בסוף כיתה א'. פעם ילד היה נוחת לכיתה א' כאילו הגיע מהירח, היום הוא כבר צריך לדעת המון.... הדרישות מהילדים גדלו, הדרישות מהמורים גדלו, אבל כלים - אין. פעם מורה היה יכול להחזיק כיתה של 60 ילד , אף אחד לא זז. היום אם מורה מסובב את הגב בכיתה א', יש ילדים שקמים , מפריעים .... אז אני כבר שומעת חלק מכם אומרים "הא, היא בעד המורים, היא בטח מורה, ברור - לא?" כן, אני מורה. אבל אני גם מטפלת ומשמשת גם כשליחה וגם כנציגת הילד והוריו בהתמודדות נגד הקשיים (לא המערכת) של הילד במערכת. אני מבינה שלמרות שהמורה רוצה (ויש כאלו), הוא לא יכול. אני מבינה שהמורה שרואה עשרות תלמידים באותה גיל של הילד כל שנה, כבר בחוש חש, חש שיש משהו מיוחד בילד (לקות למידה, הפרעת קשב, מחוננות, התעללות....) ואין לו סיבה סתם להיטפל לילד זה או אחר. אם המורה אומר שיש משהו, סביר להניח שיש משהו גם אם אתם לא רואים את זה בבית. למה? כי בבית הוא בוחר מה הוא רוצה לעשות, רוב הזמן הוא לא תחת עיניהם הפקוחות של ההורים (אנחנו מבשלים, מטפלים בילדים אחרים, הוא בחוץ/עם חברים/ בחוגים) החוקים של הבית מוכרים ומובנים והשינויים קבועים (אוכל, שיעורי בית, שינה, מקלחת). לכן גם ההתמודדות שלהם בבית שונה מזו של בית הספר. אז מה הקשר בין זה למשפט המפורסם "המורה רוצה לתקוע ריטלין לילד שלי כדי שיהיה לה שקט בכיתה?" למורה, ליועצת ,למנהלת לפסיכולוגית אסור לדבר על ריטלין - הן לא רופאות. למורה ולמנהלת מותר להציג בפני ההורה את הקשיים של הילד וזהו. למאבחנת דידקטית/יועצת/פסיכולוגית מותר להחשיד קיומם של קשיי ריכוז וזהו. כל השאר קשור לרופא . אבל מה? אם מורה מגיע ואומר שלילד יש בעיה, זה הזמן לקחת את הדברים לתשומת הלב ולבדוק. בדיקה בזמן וטיפול בזמן יכולים לחסוך מבחינה רגשית,נפשית, חברתית, התנהגותית וגם כלכלית. לסיכום: צוות בית הספר לא סתם מטרטר הורה לבית הספר. גם אם אתם לא רואים את הקשיים בבית, יש בעיה בביה"ס. נקודת המבט הרחבה יותר של המורה מאפשרת לו הרבה פעמים להעלות דברים, שייקח זמן לראותם בבית. לעיתים, עד שהם נקלטים בבית המצוקה כבר גדולה מדי. עליכם לזכור, שאבחון להפרעת קשב אינו שווה ריטלין באופן אוטומטי. ההמלצה היא רפואית בלבד וההחלטה נתונה בסופו של דבר בידי ההורים בלבד. לעומת זאת - הדרכה להורים, לילד ולמורה הוא משהו חיוני. היא כלי גדול שיכול לפתור חלק ניכר מהקשיים העכשוויים והעתידיים. עד כה, עוד לא נתקלתי במורה שסירב לקבל הדרכה להתמודדות נכונה עם הפרעות קשב בכיתה. המון הצלחה, פנינה |
| המורה המליצה שהבן שלי יקח ריטלין. מה עלי לעשות? חל איסור על צוות בית הספר להמליץ על ריטלין, היות שהריטלין הוא טיפול תרופתי והוא ניתן על ידי רופא מומחה בלבד. בית הספר יכול לרכז עבורך את הקשיים של הילדה, ולהציע לך לבחון את העניין בצורה מסודרת, באמצעות אבחון. שנית, לא נותנים ריטלין ללא איבחון מסודר. יש חשיבות רבה לתהליך האיבחון. אם באיבחון יעלה שילדתך לקויית קשב, ומגיבה לריטלין ( יש כ 15% שלא מגיבים לריטלין), אז אפשר לשקול בשיתוף עם הרופא טיפול בריטלין. הטיפול בריטלין הוא טיפול שמטרתו להקל על רמת מוסחות גבוהה. הואיל ומקור הבעיה היא אורגני, הריטלין מקל מאוד על התלמיד, היות שכל עבודה קוגניטיבית-התנהגותית אחרת מלווה במחיר מצד הילד. אולם, להדרכה חשיבות רבה בטיפול ובקבלת הכלים להתמודדות נכונה עם הפרעת הקשב. קחי בחשבון, צוות בית הספר לא סתם מטרטר הורה לבית הספר או שולח אותו לאבחון.. גם אם אתם לא רואים את הקשיים בבית, יש בעיה בביה"ס. נקודת המבט הרחבה יותר של המורה מאפשרת לו הרבה פעמים להעלות דבריצוות בית הספר לא סתם מטרטר הורה לבית הספר. לכן, היו סלחניים ופנו לבדיקת הקשיים שעלו.. |
| האם למורה או למנהל מותר לשאול את בני האם לקחת ריטלין היום ? באופן עקרוני כן, אנו אפילו מציעים זאת כאשר המורה או המנהל רואה שהתלמיד היום לא במיטבו, דבר זה יאפשר לו לתת לילד התאמות או לוותר על דרישות על מנת להעביר את היום עם כמה שפחות תקריות. לשם כך יש שני תנאים מקדימים: א. שהמנהל/המורה מיודעים ע"י ההורה שהילד מטופל בריטלין. ב. שהילד עצמו יודע שהוא מטופל בריטלין (לא כל הילדים מודעים לכך). במידה ששניהם מתקיימים, המורה או המנהל יכולים לשאול בדיסקרטיות מתוך התעניינות ביום קשה, האם הכל בסדר, האם יש משהו שהם יכול לעשות, ובין היתר האם לקח כדור היום. כאשר זה נעשה ממקום אמפטי ובאופן דסקרטי אין בכך שום בעיה. |
| הילד שלי נוטל ריטלין, אך עדיין סובל מבעיות בתפקודים ניהוליים. כיצד אשמור על זכויותיו? ראשית, נגדיר מהם תפקודים ניהוליים: תפקודים ניהוליים מוגדרים תפקוד של מערכת תפקודים גבוהה, היוצרת שילוב בין יכולת התפיסה, הקשב והזיכרון או כיכולת חשיבה ברמה גבוהה (=מטה-קוגניציה). המטה קוגניציה מאפשרת לאדם לתפוס גירויים מתוך סביבתו, להגיב אליהם ולהפעיל באופן אקטיבי מיומנויות חשיבה באופן מותאם לגירוי. בכך יש לאדם אפשרות לפעול בגמישות, לתכנן ולצפות מטרות לעתיד, לתכנן, להעריך התקדמות, לנווט,לשקול את ההשלכות ולהגיב באופן אינטגרטיבי תוך ניצול כל היכולות לשם הגשמת המטרה. הפעילות המטה קוגניטיבית נדרשת על מנת לפתור בעיות, להתגבר על מכשולים, להשיג מטרות ולהצליח בלמידה. ליקוי במערכת יגרום לקשיים בהחלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב, ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב. בעיות בתפקודים ניהוליים מושפעים מהפרעת קשב ומשליכים על תפקודי למידה אחרים. רצוי לערוך איבחון דידקטי, ההמלצה הקיימת היום היא שילדים בעלי הפרעת קשב, המטופלים בתכשיר, יערכו את האבחון תחת השפעה. זאת על מנת לראות אם תחת איזון עדיין יש לקויות ספציפיות. מבחינת התאמות לבית ספר יסודי, לרוב גם איבחו ןרפואי לקשב וריכוז יכול לספק התאמות, ואולם באם נדרשות שעות שילוב, או השמה במסגרת מיוחדת אז יש דרישה לאיבחון פסיכו-דידקטי. לקראת בגרויות בכל מקרה נדרש איבחון דידקטי למשרד החינוך, על מנת לעגן את ההתאמות השונות הקשורות להפרעת הקשב, כגון: תוספת זמן, היבחנות בחדר נפרד וכו'. לצערי, בהמלצות רבות של איבחונים דידקטים ההתיחסות לחלק של הפרעת הקשב אינו מספק מבחינת ההמלצות. על כן, דאגו להגיע למאבחן שמכיר את נושא הפרעות הקשב. העובדה שכביכול חובה לערוך אבחון דידקטי לילד הסובל רק מהפרעת קשב, על מנת לקבל התאמות אינה נכונה. יהיה צורך לקבל המלצות שכאלו באופן מוסמך לתיכון, לצורכי בגרויות (במידת הצורך), אך עד התיכון ניתן לקבלהתאמות גם בלעדיו. כמובן, ששוב נזכיר שאבחון להפרעת קשב וריכוז נערך פעם בחיים (אין צורך לחדשו) ואין צורך לערוך מדי כמה שנים מבחן TOVA כדי לראות אם משהו השתנה (סליחה על ההערה, אך זו טעות נפוצה). |
| מהן ועדת שילוב וועדת השמה ? ועדת שילוב וועדת השמה הינן וועדות מיוחדות שמטרתן לקבוע זכאות למשאבים נוספים על אלו שהמערכת הרגילה יכולה לתת עבור ילדים הזקוקים לכך. קיימים שני מסלולים באמצעותם מקבלים ילדים אלו זכאות: 1. ועדת שילוב - במסגרת חוק השילוב, כל תלמיד שהציג אבחון פסיכו-דידקטי תקף ובו המלצה להוראה מתקנת, ניתוח התנהגות, שעות טיפול, זכאי לעלות לועדת השילוב. הועדה קובעת ע"פ צרכי התלמיד ומשאבי המערכת מהם התלמידים שיזכו לתמיכה זו. תמיכה זו מכונה סל שילוב. ועדת שילוב היא ועדה בית ספרית והשעות שהתלמיד מקבל הם לרוב במסגרת מת"י/מתי"א. ועדת השילוב מתכנסת בבית הספר. 2. ועדת ההשמה - וועדה עירונית-מקצועית, הקובעת זכאות ללימודים במסגרת חינוך מיוחד, הואיל ומעבר של ילד לחינוך מיוחד עולה למדינה ולרשות המקומית/אזורית כסף רב, ועדה בה יושבים : נציג בית הספר, נציג משרד החינוך, נציג ועד ההורים, נציג המתי"א, נציג העיריה ונציג השרות הפסיכולוגי - לקבוע זכאות של ילד לקבל מסגרת לחינוך מיוחד. ועדות ההשמה מתכנסות ברשות המקומית/אזורית., |
| מהן הזכויות שלי בוועדת השמה? תשובה: ועדת ההשמה קובעת זכאות לחינוך מיוחד. יוזמה לכינוס הודעה יכולה להיות על ידי ההורים או בית הספר. העיקרון שמנחה את הועדה הוא קביעת זכאות ללימודים במסגרת לחינוך מיוחד (כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או כיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד). בועדה יושב צוות רב מקצועי, ונציג ועד ההורים הארצי, שנועד להבטיח שמירת הזכויות של ההורים בוועדה. להורים יש זכות להביא מטעם גורם מקצועי או משפטי (עורך דין). במידה שהועדה קובעת החלטה המנוגדת לרצון ההורים, להורים יש זכות במשך 30 יום להגיש ערר על ההחלטה.(איחור בהגשת הערר יחייב את ההורים לפעול לפי החלטת הוועדה, ללא אפשרות לערעור ללא יוצא מן הכלל) ישיבת הערר מתכנסת ביולי במשרד החינוך המחוזי. גם על ההחלטה של ועדת ערר להורים יש זכות לערער באמצאות בית משפט שלום. עד להתכסות המשפט הילד ממשיך ללמוד במסגרת בה למד. |
| מהו חינוך מיוחד ומי לומד במסגרת זו? בארץ קיים חוק הקובע כי תלמיד זכאי לללמוד במסגרת לינמודים מותאמת, במידה ונזקק לתנאים מיוחדים שלא ניתן לספקם במסגרת הרגילה של ביה"ס. בקבוצה זו נכללים ילדים בעלי קשיים מגוונים, החל מנכויות פיסיות, לקויות למידה, בעיות רגשיות, לקויות שפה ותקשורת והפרעות התנהגות קשות. חלק ממסגרות החינוך המיוחד נמצא בתוך בתי הספר הרגילים, במסגרתם מוקצת כיתה ייעודית, דוגמת כיתת לקויי שמיעה או לקויי למידה. חלקן נמצא במתחם מרכזי של בתי ספר לחינוך מיוחד. תלמידים הזכאים לחינוך מיוחד הם תלמידים בעלי צרכים שהוכרו ע"י וועדת ההשמה באמצעות הערכה פסיכולוגית אבחנה רפואית או בועדת השמה ובאבחון פסיכו-דידקטי למערך לימודי-רגשי מותאם. ועדת השמה העירונית קובעת זכאות לילד, כאשר ההחלטה לשלב את הילד במסגרת מיוחדת שמורה תמיד להורים. ילד הלומד בחינוך מיוחד מחויב לחדש את ההמלצה של הועדה פעם ב-3 שנים. ניתן לעשות זאת קודם לכן, אם יש צורך במעבר למסגרת אחרת. |
| מהי הוראה מתקנת, הוראה מתווכת ומה ההבדל ביניהם? הוראה מתקנת, או בגלגולה הנוכחית הוראה מותאמת, היא סדרת המלצות להוראה יחידנית לילד לקוי למידה (בעל דיסלקציה, דיסקלקוליה וכו'). בהוראה מתקנת מקנים לתלמיד שיטות למידה חלופיות כדי לעקוף קושי אובייקטיבי בקריאה, הבנת הנקרא וחשבון. עד כיתה ג' ההמלצות להוראה מתקנת כלליות. מכיתה ג' בה ניתן לעשות אבחנה של סוג לקות הלמידה והפיצוי שהילד מבצע כדי לעקוף אותה (הליך שאמור להיבדק במהלך האבחון הדידקטי). חשוב להתאים הוראה מתקנת מותאמת לקושי של התלמיד, טכניקות ההוראה המומלצות אמורות להיפיע באבחון הדידקטי. הוראה מתווכת, היא הוראה המכוונת לשיפור התפקודים הניהולים ומיומנויות ההתארגנות ללמידה. היא מתאימה במיוחד לילדים בעלי ADHD או לקות למידה לא-מילולית – לקויות המאופיינות בפגיעה בתפקודים ניהולים. |