חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני*
הורים יקרים,
ישראל היא מדינה קטנה ומוקפת אוייבים, לצערנו, מעת לעת מתערערת שלוות חיינו. הדבר גורם לנו המבוגרים ולילדנו למתח, דאגנות יתר ולעיתים אף לגילויי חרדה .
הורים לילדים בעלי ADHD חווים את הקשיים האלו ביתר שאת. ילדינו אינם מתמודדים היטב עם שינויים וחוסר וודאות. המצב הביטחוני
גורם למתח עבורנו ההורים ותגובותינו בהתאם, הצפיה הדחופה בחדשות, והשינוי בשגרת החיים בעייתית ביותר.
מהי חרדה?
חרדה היא תחושת אי נוחות פנימית, שגורמת למתח. חרדה תמיד מתקשרת לאובדן שליטה באירוע/מצב.
תגובות החרדה הן טווח רחב מאוד של תגובות פיזיולוגיות(גופניות) ופסיכולוגיות, השכיחות שבהן: הפרעות התנהגות, עליה בקצב הלב
ובלחץ הדם, בכי בלתי נשלט, רעד, רגישות יתר פסיכולוגית/חושית, המנעות/התרחקות מאנשים, הפרעות שינה, שינויים בהרגלי אכילה,
התנהגויות כפייתיות, תגובות פסיכוסומטיות (כאבי ראש, כאבי בטן, הקאות), היצמדות להורים ורגרסיה (נסיגה בהתנהגיות שכבר חל
בהן שיפור, כדוגמת הרטבת לילה). במצבים קיצוניים עלולים להופי התקפי חרדה, שביטוייהם החל מבכי בלתי נשלט ועד תחושה של
תעוקת חזה (אותם הסימפטומים של התקף לב).
חרדה שונה מפחד, בכך שהיא פנימית ואינה ספציפית. חרדה תמיד מתקשרת לפגיעה ברצף, אדם הנמא בחרדה אינו מסוגל להתנתק
ממנה, עבורו אין עבר, אין הווה ואין עתיד, יש את האירוע והוא הכל.
אז כמה נקודות חשובות בהקשר למצב ו - ADHD:
לילדינו בעיה עם רצף, החזירו את הרצף ע"י קישור העבר ההווה והעתיד. לדוגמא: נשמעה אזעקה לפני כמה דקות, אנו עכשיו במקום
מוגן, עוד מעט נוכל צאת ולהמשיך לשחק.
הסבירו לילדים שלפי ההערכות המשבר עומד להסתיים בימים הקרובים ואז אפשר יהיה לחזור לשגרה.
אין זה זמן טוב לעריכת אבחונים, התחלת טיפול תרופתי או שינוי במינונים. מצבו הרגשי של הילד עשוי לגרום לכך שהתמונה שתתקבל
אינה מייצגת את מצבו האמיתי, רצוי לחכות כשבועיים מתום האירועים.
המתח גורם לכולנו להיות קופצניים וחסרי סבלנות, דווקא הימים אלו נראה שהילדים "נודניקים יותר" מציקים יותר". ילד עשוי לבחור
בהפרעת התנהגות כדי להמנע מהתמודדות עם המחשבות המעוררות חרדה. היכולת האמפתית (לחוש את האחר) הגבוהה שלהם
מאפשרת להם ללחוץ על "הכפתורים" הכי רגישים שלכם כהורים. לצד הקפדה על שלושת גבולות הבסיס:
א. מסגרת יום (שעת יקיצה ושעת כניסה למיטה).
ב. סמכות הורה.
ג. המנעות מהתנהגויות סיכון.
פנו יותר זמן לשיחה עם הילדים, השתדלו להתמקד בדברים החשובים ולהתעלם מהשוליים. יישום הגבולות לצד התקשורת האמפטית,
יכולים להפחית את תחושת החרדה באופן משמעותי.
קחו בחשבון, שלעיתים מצב הילדים הוא ראי למצבכם. אם אתם חרדים מהמצב, השיגו לכם רשת תמיכה, דברו על כך והשתדלו לשמור על
שגרת יום ברורה, מובנית ומתוכננת ככל האפשר.השתדלנו לאסוף עבורכם קישורים רבים ככל האפשר בנושא, מקווים כי יהיו לכם לעזר (כאשר הכתבה פורסמה ע"י גורם מקצועי, שמו של הכותב/הגוף מצויין):
סרטון: עצות להורים שלידיהם ADHD - ד"ר ארז מילר - לחץ כאןהתמודדות של ילדים עם ליקויים עם המצב הבטחוני - הסתדרות הפסיכולוגים בישראל - לחץ כאןדווקא בצפון: גידול של 30% בנפגעי חרדה - לחץ כאןאיך מגיבים כאשר ילד מצייר אנשי חמאס מתים? פרופ' עמוס רולידר - לחץ כאןאמא, למה הם יורים עלינו? פרופ' עמוס רולידר - לחץ כאןלמרות המצב שדרו לילדכם תחושת ביטחון - פרופ' עמוס רולידר - לחץ כאןבעיות קשב וריכוז - תחת עיום הטילים - לחץ כאן4 כללי ברזל להתמודדות עם חרדה אצל ילדים- לחץ כאןהמרחב הכי מוגן הוא בידיים שלכם - לחץ כאןמתמודדים עם המצב - רבקה יצחק ומיכל יקואל - לחץ כאןחרדת ילדים בצפון: טראומת לבנון חוזרת - לחץ כאןטיפים: כך תפיגו חרדה מהילדים ומעצמכם - רבקה יצחק ומיכל יקואל - לחץ כאן איך מדברים עם ילדים על מלחמה? - ד"ר גילי גולדצויג - לחץ כאןילדים במצבי משבר ובעיתות מלחמה - דרורית אמיתי דרור - לחץ כאןתפקידם של ההורים בהתמודדות עם פחדי ילדיהם בעת מלחמה - גדי רוזן - לחץ כאןילדים במלחמה כיצד נעזור להם? - מרכז לבריאות הנפש גהה - לחץ כאןהשפעות רגשיות של המלחמה בצפון על ילדים / ד"ר שלמה הרבט - לחץ כאןמענה ייחודי לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בעת ובעקבות המלחמה - שירות פסיכולוגי ייעוצי - לחץ כאןסמכות הורית נבונה גם בעיתות מלחמה - ד"ר ירון זיו - לחץ כאןבצל המשפחה: לשמור על רוג - ד"ר דוד חפץ - לחץ כאןהתמודדות משפחות בדרום הארץ עם ילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז עם הצורך לשהות במרחב המוגן - אגודת ניצן - לחץ כאןחרדה אצל ילדים איתורה והבנתה - ד"ר בני וגנר - לחץ כאן (יש לבחור את המצגת הרצויה)מדריך זמין להתמודדות עם חרדה של ילדים ונוער על רקע לאומי- ד"ר בני וגנר - לחץ כאן (יש לבחור את המצגת הרצויה)