חוסן וכלים להצלחה אצל תלמיד בתחילת שנת הלימודים*

בערב ראש השנה מקובל לאחל – 'תסתיים שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה'. המציאות בישראל היא, שבסמיכות לראש השנה תלמידי ישראל מתחילים את שנת הלימודים, חלקם מתחילים מסגרת חדשה שמלווה במעבר בין מסגרות חינוך. תחילת השנה ורצף החגים, מאפשרים התגייסות מדורגת לאתגרים העומדים בפני התלמידים, וזמן לבצע תהליך למידה הסתגלותי למערכת לימודית צפופה ואינטנסיבית.

מערכת החינוך עוסקת רבות בהכנת התלמידים למעבר ברמה הקוגניטיבית, ההתנהגותית והרגשית. חלק מההכנה המוקדמת, כוללת מתן מידע על הצפוי ומתן כלים להתמודדות עם השינוי – והכל במטרה להקל ככל האפשר על תהליך ההסתגלות של תלמיד למסגרתו. גם בתחילת השנה עוסקים עובדי ההוראה ביצירת תשתית מנטלית לעבודה רגשית.

ניתן לתאר מנגנון מנטלי שמלווה את הילד בכל אחד מהשלבים ומסייע לו להתמודד עם השינוי תחת המושג 'חוסן'. במידעון הנוכחי, הבהרות של מהו חוסן, והכלים באמצעותם סביבה יכולה לסייע בניית חוסן יציב ואיתן לתלמיד.

מהו חוסן?                                          

חוסן הוא מנגנון מנטלי-קוגניטיבי נלמד, שמתפתח אצל בני האדם המבקשים להסתגל למערכת חברתית מסודרת (כלומר – כיצד ילד בן 6 לומד להיות תלמיד בכיתה א', על כל המשתמע מכך). החוסן כולל רבדים רגשיים והכרתיים, כאשר ישנה הלימה בין השניים. ברובד ההכרתי, חוסן הוא ההכרעה שאדם מבצע באמצעות הפניית קשב ומשאבים לביצוע משימה. חוסן מורכב משני גורמים בלתי תלויים – הערכת מצב כמאתגר מול היכולת שלי להתמודד איתו. הערכת המצב משפיעה גם על הרובד הרגשי, היות שהרגש תומך בתהליכי מחשבה ומקצר את זמן העיבוד. לכן, הערכת מצב כוללת רגשות ומחשבות בדבר רמת האתגר או הסיכון שבאירוע הצפוי.

ליחסי הגומלין בין האדם לסביבתו ולאיכות הקשר שלו עם הסביבה, יש משקל גדול במידת הערכת האתגר. הסביבה מקנה לאדם מרחב בטחון ללמוד בנחת את מהות האירוע ולבחון כלים להתמודדות. מרחב בטחון, מורכב משלושה רכיבים:

1. תקשורת – מספקת לאדם תחושת שייכות ויכולת התבטאות.
2. סמכות – מספקת לאדם דרגות חופש לפעילות בתוך גבולות.
3. יציבות ועקביות – מספקת לאדם תפיסת זמן ויכולת עכבות (לעצור ולהתאפק).

שלושת הרכיבים הללו מרכיבים את מרחב הביטחון, והם אלו המאפשרים לתלמיד להעריך את מצב האתגר/הסיכון באופן מותאם למהות האירוע.

לצד זה, לסביבה יש תפקיד חשוב ביותר ביצירת התנאים לרכישה ותרגול של כלים מעשיים להתמודדות עם המצב, בתוך מרחב הביטחון. תחושת המסוגלות של הילד היא רכיב קוגניטיבי טהור, ולכן עבודה קוגניטיבית-התנהגותית במרחב הביטחון תספק כלים להתמודדות יעילה עם כל אתגר של התלמיד, ובפרט זה עם נקודות הכישלון.

להלן 10 הדיברות למחנך (הורה ומורה כאחד) לשיפור החוסן האישי של התלמיד בכל אחד מארבעת שלבי החיים בהם ישנו מעבר במסגרת החינוך:

1. בניית שגרה עקבית ובהירה לכל התלמידים.
2. הציגו בצורה בהירה מהם הציפיות שלכם מהתלמיד – לכוון תמיד לתהליכי עבודה נכונים ולא לתוצאות.
3. טפחו עם התלמיד כבר מהימים הראשונים תקשורת תדירה באמצעים לא מילוליים – ניתן להסתייע בראשי התיבות רגע 'ח"מ'– חיוך ומגע.
4. השתדלו לבצע הטרמה והכנה של התלמידים לפני מעברים. זה יקל מאוד על המעבר.
5. בהצגת משימה חדשה, הציגו את התועלת שתצא לתלמיד מהעשייה.
6. בהצגת משימה לתלמיד הציגו לו מטרה, בטרם תציעו לו כלי משלכם, הקשיבו לרעיון שלו כיצד להתמודד. כלי שמגיע מהילד מבוסס על מיומנויות שקיימות אצלו ולכן קל יותר להפנמה ויישום גם בסיטואציות אחרות. פעילות זו מעודדת ומכוונת לפיתוח מיומנויות של גמישות מחשבתית.
7. ספקו לתלמיד את הביטחון לעשות טעות. יותר חשוב ללמד תלמיד – 'לנקות את הברכיים' אחרי נפילה ולא ללמדו להימנע מנפילה.
8. למדו את התלמיד להתנסות בכלים חדשים, במצבים מוכרים איתם כבר התמודד בעבר בהצלחה. אלו יספקו לתלמיד בטחון עצמי ויכולת לרכוש באופן עצמאי כלים לפתרון בעיות.
9. נסו לחזור ותרגל כלים קיימים בסיטואציות דומות.
10. חשוב לאחר ההתנסות לאפשר לתלמיד לקבל משוב, על מנת לגרום לשימור ההישגים.

למי העצות חשובות?
לעניות דעתי, כלים אלו יעזור לפיתוח חשיבה יצירתית ועצמאות בקרב כל התלמידים במערכת החינוך. אולם, ישנן שתי קבוצות תלמידים שכלים אילו חשובים להם במיוחד – תלמידים שהחלו מסגרת חדשה ותלמידים בעלי קשיים ולקויות. תלמידים המתחילים מסגרת חדשה מתוחים ודאוגים, דאגותיהם מכוונות לתפקוד ההתנהגותי וזכירת החוקים, לתקשורת עם המבוגר ולתקשורת עם החברים. בכל ילד ישנה ציפייה טבעית לנסות להצליח, למעט התיכוניסטים – הרוצים לחוות ולחיות את עולם המבוגרים. מתן כלים אלו, יאפשרו לתלמידי המעבר להתמודד עם כלים מוכרים בסיטואציות חדשות תוך הפעלת תהליכי בקרה. התייחסות המחנך לשלושת הכלים היוצרים מרחב בטחון – תקשורת, סמכות ויציבות – יאפשרו לתלמידי המעבר להתנסות בכלים חדשים.

לתלמידים בעלי לקויות והפרעות – בעיקר תלמידים בעלי לקות למידה, הפרעת קשב וחרדות – ישנו חוסן טבעי נמוך יותר, בגלל התמודדויות כושלות בעבר. בקבוצה זו, תפקיד המחנך הוא להכיל את הניסיון הכושל של התלמיד, לבחון שימור הישגים ולהציג לתלמיד אפשרויות שימוש בכלים אחרים. הכלת הכישלון ולימוד התמורות ממנו הם צעד חשוב בבניית חוסנם של תלמידים בעלי קשיי למידה והפרעת קשב. נושא זה הורחב באחד המידעונים האחרים, בו עסקנו בבניית חוסן וסנגור עצמי לתלמידים לקויי קשב ולמידה.

לסיכום
חוסן הוא מרכיב מנטלי-הכרתי שמאפשר לתלמיד להתמודד במצבי שגרה ומצבי חוסר ודאות באמצעות ידע וכלים מהתנסויותיו הקודמות. חוסן כולל בו שני רכיבים בלתי תלויים – הערכת מצב כמאתגר/מסוכן מול היכולת להתמודד איתו. התנסות בכלים הוא חלק חשוב מתפקידי המחנך במטרה להעצים את התלמיד ולאפשר לו לפעול בצורה מבוקרת ועצמאית.