הפרעת קשב אצל סטודנטים
מבוא
כניסה לעולם הלימודים האקדמי הוא אירוע מרגש, הינכם ניגשים למטלה מלאי מרץ ותקווה. זוהי הזדמנות להתפתח בכיוון חדש, כזה שמעניין אתכם באמת, פרי בחירתכם. לרובכם, זוהי חזרה ללימודים לאחר מספר שנים של הפסקה שבדרך כלל מלווה גם ביציאה לעצמאות.
דיברנו על התרגשות וציפייה, משהו מרגש וחדש ... אך לא לכל אחד. ישנם אנשים שדווקא החזרה ללימודים מציפה אצלם רגשות שנשכחו עם הזמן, ביניהם נמצאים גם הסובלים מהפרעות קשב ומלקויות למידה. חלקם, בלי לדעת שהם סובלים מכך, חוו כישלון או השקיעו מאמצים ללא תועלת ושייכו זאת בטעות לחוסר מסוגלות, ליכולת נמוכה ואפילו לטיפשות.
רגע לפני תחילת הלימודים, אני מציע לכם היכרות עם הפרעת קשב וריכוז, ADHD, תכונה אשר יש להתמודד אתה לאורך כל החיים.
תיאור כללי
הפרעת קשב וריכוז היא לקות נוירו-רפואית המאפיינת כ- 10% מהאוכלוסייה. הפרעת הקשב קשורה בליקוי במערכת הדופמינרגית במוח – המערכת האחראית על כלל הוויסותים של הגוף. מערכת זו אצל אנשים עם הפרעות קשב אופיינה והודגמה במחקרים קליניים רבים כעובדת בצורה איטית מידי. כתוצאה מכך, אזורי המוח האחראים על וויסות העכבות (התאפקות) והתפקודים הניהוליים (התארגנות) עובדים בצורה איטית מידי. לכאורה, המוח של לקויי הקשב באזורים הללו נרדם.
המאפיין העיקרי של הפרעות קשב הינם קשיים במשימות הקשורות ברצף, סדר וארגון. לעומת קשיים אלה, ישנו יתרון בולט בתחומים בהם נדרשת תנועתיות, רגישות גבוהה לסביבה והתייחסות למספר משימות במקביל.
לעיתים קרובות אנשים בעלי הפרעות קשב חווים קשיים לימודיים וקשיי תפקוד והתארגנות. אולם, ההגדרה הקלינית איננה כוללת קשיי למידה, הואיל ולא כל הפרעת קשב מתבטאת בתחומי הלמידה. התחומים בהם מזהים הפרעות קשב קשורים בוויסות חושי כללי, קשיי שינה וערות, חרדה (אם כי תיתכן הפרעת חרדה שאיננה קשורה), חוסר יעילות, קשיים בהתמדה והתארגנות, קשיים בתפקוד המשפחה וקשיים בתקשורת חברתית וזוגית.
הפרעת קשב מאפיינת את הפרופיל הנוירו-פסיכולוגי של הלוקים בה לכל חייהם. התסמונת אינה עוברת, אולם מקבלת גוון שונה בכל גיל. הגורם המרכזי של ההפרעה, שהמוח כאילו נרדם, מקשה מאוד על התפקוד, במיוחד לנוכח קשיים הקשורים בגיל המבוגר.
האבחון דומה בכל גיל ומחייב קיומם של מספר תנאים בתחום הקשב וההיפראקטיביות-אימפולסיביות.
במרכיבי הקשב, ניתן לראות מאפיינים כמו – מוסחות גבוהה, קושי בהתארגנות ותכנון זמן, טעויות של חוסר תשומת לב, קשיי ריכוז, רגישות גבוהה לגירויים, התפזרות, קושי בסיום משימות, פיהוקים בלתי נשלטים, דחיינות (איחור בהגשת משימות), קושי לבצע שינויים ומעברים, נתקים, קושי בלמידת אנגלית וקשיי זיכרון (בלק-אאוט).
במרכיבי ההיפראקטיביות-אימפולסיביות, ניתן לראות מאפיינים כמו - עצבנות בגפיים (הנעה מונוטונית של הרגל/היד), קושי לשבת בשקט, תזזיתיות, משחק עם מפתחות/מכשירים סלולאריים, אכילה מופרזת, עישון, דברנות, חיפוש ריגושים, קושי לחכות בתור, טעויות טיפשיות של פזיזות וקושי בקבלת החלטות.
הפרעת קשב בקרב סטודנטים:
במאפייני הקשב ניתן למצוא: קשיים בהספק הלימודי, בשמירה על ריכוז לאורך זמן, בתכנון כלכלי וכללי ,בבניית ובהתארגנות לעבודות. כמו כן, נצפים קשיים בהתחלת משימה שאין לה מועד סיום (דד-ליין), בעריכת סדר עדיפויות, מעקב אחרי הוראות מורכבות, תכנון דברים מראש ותפיסת זמן (חוש זמן לקוי). קיימות תופעות של שגיאות של חוסר תשומת לב, רחפנות, איטיות, איחורים לשיעורים, איבוד רשימות וחפצים, דחיית דברים, קושי לעמוד במועד הגשה, פיזור, קושי בסינון גירויים, צורך בקשר עין כדי להבין דברים, צורך בהפסקות יזומות, לעיתים מתקבל הרושם כאילו אינו שומע שמדברים אליו – אלו מאפיינים השכיחים במיוחד לתחום הקשב. הם באים לידי ביטוי במשימות לימודיות מורכבות ובהכנה ללמידה. בגלל המורכבות בחיי הסטודנט, לרוב ניתן לראות מאפיינים אלו בולטים יותר בתקופת חיים זו, גם כאשר בגיל ההתבגרות המשאבים שעמדו לראשותו, סייעו להתמודד עם הפרעת הקשב, תוך שימוש במשאבי הסביבה.
במאפייני ההיפראקטיביות-אימפולסיביות של סטודנטים יש עידון והחלשה ביחס לעוצמתם בילדות, אבל עדיין ניתן לראות מאפיינים כמו: קושי לשבת במקום אחד, משחק עם השיער, שעונים, מפתחות, קימה במהלך שיעור, תזוזה תוך כדי שיחה חשובה (גם בטלפון), גורם לתחושה של חוסר שקט אצל הסובבים, חוסר מנוחה פנימית, מדבר בקול רם, מפטפט, מדבר עם הידיים, אוהב דברים מסוכנים, נמשך לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים ממריצים (קפה, סיגריות, שוקולד.. ), מרבה לאכול ללא תחושת רעב, חש בכאב בגוף כשצריך לשבת במקומו או לחכות בתור, חטטן, פולש למרחב הגוף של הזולת, מתערב בשיחות של אנשים אחרים ומתערב בעניינים לא שלו – מאפיינים אלה מקבלים יותר ביטוי בגיל המבוגר ובמיוחד אצל בנות.
ניתן למיין את הקשיים של מבוגרים לפי מספר תחומים:
1. תפקודים ניהוליים: הקושי המרכזי בקרב מבוגרים, והוא מתבטא בקושי להתארגן, קושי לזהות יכולות וקושי לנצל יכולות אלו ביעילות. בדרך כלל, לקויי קשב משקיעים זמן רב בהתארגנות ומגיעים לתקופות המבחנים בלחץ – עד כדי משבר. התפקודים הניהולים מחייבים זיהוי של הקשיים ומתן מענה מוקדם.
2. התחום הרגשי: רבים מלקויי הקשב סובלים מטראומות מן העבר. מחקר חדש אשר פורסם בספטמבר 2009 מדבר על כך שלמעלה מ- 60% מלקויי הקשב המבוגרים, מאופיינים בפרופיל המתאים לחשיפה לטראומה ממושכת. הטראומה נובעת מהתנסות ארוכת שנים במצבי חוסר אונים והעדר כלים להתמודדות עם כישלונות הקשורים בהתמודדות עם הפרעת קשב (לימודי, תפקודי, מערכות יחסים), משפיע על התנסויות של סטודנטים באותן המשימות בבגרות. מסיבה זו, רבים מלקויי הקשב פורשים במצבי לחץ וחוסר וודאות, סובלים משכיחות גבוהה יותר של חרדת בחינות והפרעות מצב רוח. כדי לדרבן אותם להעיז ולנסות, נדרשת עבודה קצרה באמצעות פגישות הדרכה. החרדה הזו מפני חזרה על כישלון בלימודים או במבחן בודד, עלולה להתפתח לחרדת מבחנים של ממש.
גורם נוסף שמחמיר את ההתמודדות הרגשית הוא הצורך להעמיד פנים 'שהכל בסדר – הכל בשליטה'.
3. קשיי למידה ספציפיים: רבים מלקויי הקשב מאופיינים בקשיי למידה ספציפיים במקצועות רבי מלל או מקצועות מדוייקים (סטטיסטיקה ומתמטיקה).
4. בעיות חברתיות: אנשים עם הפרעות קשב מדווחים על בעיות חברתיות. בזמן שסטודנטים רבים לומדים בקבוצות או בזוגות, הרי שלקויי הקשב מתקשים להצטרף לקבוצות עבודה בגלל קצב עבודה שונה וקשיים אובייקטיביים. קושי זה מרחיק אותם עוד יותר מבחינה חברתית.
5. מערכת יחסים זוגית-אינטימית: ד"ר דניאל אמן (אמן, 2009) מתייחס לקשיים בתחום זה בספר שלם. בספר הוא מציג את ההתמודדות של חיים בזוגיות בצל הפרעת הקשב, תוך התייחסות לקצב החיים, קושי בהתאמה לאחר, קשיים בתקשורת בין אישית על רקע של מאפייני הפרעת הקשב. ה.
מה עושים עם זה ?
מכיוון שהקשיים המורכבים של סטודנטים לקויי קשב, הטיפול חייב להיות רב תחומי. ההמלצה הראשונית היא על הדרכה אשר מלמדת את הסטודנט להבחין בשלוש רמות התמודדות עם קשייו:
א. הפרעת הקשב עצמה: את הפרעת הקשב כדאי ללמוד ולקבל. יחד עם זאת להיעזר בגורמים חיצוניים ובטיפול תרופתי (עפ"י המלצת רופא) כדי למזער את נזקיה.
ב. סביבת המחייה: אותה ניתן לשפר באמצעות ארגון ועזרת מארגנים חיצוניים, כגון: שעון מעורר/ שימוש במכשיר סלולארי כמאזכר, שימוש ביומן פגישות, סביבת עבודה מופחתת גירויים וכו'.
ג. הרגלים לא נכונים: אשר דורשים שינוי אופן החשיבה ותרגול של הרגלים יעילים יותר מן ההרגלים הישנים.
לשמחתנו, הספרות מראה כי 70-80% מהקשיים של סטודנטים לקויי קשב ניתן לפתור באמצעות שתי ההתמודדויות הראשונות.
טיפול בהפרעת הקשב עצמה:
באשר לטיפול התרופתי, יש חשיבות מרובה לביצוע אבחון מסודר, נכון ומלא, מעקב והתאמת טיפול אצל רופא מומחה. דהיינו, נוירולוג או פסיכיאטר הבקיאים בהפרעות קשב.
עוד דרך למזעור נזקים היא להיערך מוקדם, כדי לנטרל מסיחים וגורמים מעכבים או פוגעים. לדוגמא, אם הסטודנט יודע שיש לו נטייה לבדוק בבוקר מיילים והוא נתקע מול המחשב זמן ממושך ומאחר, עליו לנטרל זאת באמצעי טכני - פשוט לנעול את הדלת. קיימות דוגמאות נוספות הדורשות התאמה אישית לצרכי הסטודנט והמשאבים העומדים לראשותו.
התאמת סביבת המחייה:
עיקר ההתמודדות של אנשים בעלי הפרעת קשב מתבטא בארגון הסביבה ושימוש בעזרים חיצוניים כדי לשפר את התפקודים הניהוליים.
הנה מספר טיפים לשיפור התפקודים הניהוליים:
תכננו סדר יום הגיוני ועקבי.
תשתמשו בכתיבה לצורך תכנון ותזכורות.
תגדירו סדר ושלבים בהכנת עבודה, כולל פתיחה, דיון וסיום.
תלמדו לחשוב תוך כדי שימוש ברגש- זה הכוח שלכם.
תלמדו להשתמש בדפי ניתוב, גרפים וטבלאות- כמה שיותר עזרים ויזואליים.
תלמדו ליצור פסק זמן לביקורת באמצע משימה קשה וארוכה.
שינוי הרגלים לא נכונים: שינוי כזה מחייב עבודה מעמיקה ויסודית שצריכה להיות מותאמת באופן אישי לכל מטופל, ולכן מומלץ להיעזר במטפל התנהגותי-קוגניטיבי או במאמן אישי.
סיכום:
הפרעת קשב וריכוז אצל סטודנטים היא הלקות המקשה ביותר בתפקוד. למעשה, מחקר שנערך בסמינר הקיבוצים בת"א (שטרם פורסם) העלה כי רבים מהסטודנטים שהגיעו למכינה ללקויי למידה ואובחנו בילדותם כסובלים מלקויות למידה, נמצאו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
הפרעת קשב היא תכונה, שבקרב מבוגרים, וסטודנטים בפרט, עלולה להקשות על התפקוד. עם זאת, התמודדות נכונה איתה באמצעות מודעות לקשייה ומודעות לאפשרויותיכם להתמודד איתה, יכולים לשמש עבורכם מקורות לכוח ויתרון.
כדאי לכם ללמוד לזהות אותה, להכיר את עצמכם ולדעת כיצד היא משפיעה על התפקוד שלכם. זיהוי נקודות החולשה וטיפול בהם לצד העצמת נקודות החוזק יכולים לספק לכם תנאים להעצמה אישית.
בהצלחה!
הנכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ והדרכה ממוקדת להתמודדות נכונה עם החיים הסטודנטיאליים.
|
|
|
|
|