הקדמה
דף המידע – "עשר עובדות על הפרעת קשב שחשוב להכיר" הינו ריכוז עשר הנחות עבודה שמוסכמות בספרות המקצועית ומגובות במחקר או התנסות – אודות הפרעת קשב וההתמודדות איתה. דף המידע מיועד לשותפי השיח המשותף – גורמי רפואה, מטפלים, עובדי הוראה, הורים והמטופלים עצמם, במטרה ליצור תיאום ציפיות ושפה אחידה. רצוי שמטפלים וגורמי רפואה יפנו את ההורים והמטופלים לדף זה כבסיס ממנו יוכלו ללמוד על הפרעת קשב.
הפרעת קשב – המשגה ותיאור
הפרעת קשב והיפראקטיביות, מוכרת בשם (Attention deficit hyperactivity disorder- ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המסווגת באמות מידה רפואיות, ומופיעה בספר האבחנות ה- DSM. ההפרעה מוגדרת כהפרעת ויסות המשליכה על תפקודי הבקרה של המוח , וכפועל יוצא על התפקוד. אבחנה של הפרעת קשב נעשית בהליך קליני-רפואי, הכולל בדיקת רופא, הערכה רגשית-תפקודית וניתור תפקודי באמצעות שאלוני דיווח. טיפול יעיל באדם הסובל מהפרעת קשב הוא לרוב מערכתי ומשלב לפחות רופא ומטפל/מאמן. בילדים לעיתים משולב גם צוות פרא-רפואי וגורמי חינוך והוראה.
עשר הנחות עבודה מבוססות מחקר ותנסות
להלן עשר עובדות שמאשפרות שפה משותפת בין כל הגורמים המטפלים בהפרעת קשב, שחשוב שרופאים, מטפלים, מורים והורים יכירו:
1. הפרעת קשב והיפראקטיביות מוגדרת מבחינה מדעית, כתכונה גנטית- קיצונית, שמאופיינת כמהלך נוירו-התפתחותית בהשלכות שלה. כפועל יוצא – ישנה השתנות בהשלכות שלה לאורך מעגל החיים.
2. הפרעת קשב נגרמת כתוצאה מכשל הולכתי בין רשתות עצביות במוח, האחראיות על הויסות והבקרה. הכשל נובע מספיגה חוזרת מהירה של חומרים מיוחדים, שנקראים - שדרי עצב, בעיקר מסוג דופמין. כתוצאה מכך, מוחו של אדם הסובל מהפרעת קשב והיפראקטיביות מאופיין בתגובתיות יתר למידע עם יכולת עיבוד איטית של המידע שנקלט.
3. להפרעת קשב רובד סמוי ורובד גלוי. הרובד הסמוי מתבטא בירידה בעוררות המוחית. הרובד הגלוי מהווה ניסיונות התמודדות של המוח עם המצב, והוא מאופיין בארבע דרכי ביטוי עיקריות:
א. איטיות והתנתקויות במצבי עומס - מאפשר הגברת הבקרה על הנעשה.
ב. אימפולסיביות – מאפשר למוח לעקוף בקרה בקליפת המוח ולהגיב מהחלקים האמוציונאליים יותר.
ג. היפראקטיביות – מאפשר לעורר בקליפת המוח אזורים נרחבים.
ד. העלאת אדרנלין בדם, וכפועל יוצא העלאת רמות של דופמין בכל חלקי המוח באמצעות – חיפוש ריגושים, חיפוש חומרים מעוררים והתחברות לממקדים חיצוניים - בעיקר מדיות ארבעת צורות הביטוי מתבטאים בהתנהגות גלויה, הם מהווים ניסיונות ההתמודדות של המוח עם הכשל ההולכתי, והם גם אלו המתבטאים במופע ההתנהגותי של המטופל, באמצעותם ניתן לאבחן שמדובר בהפרעת קשב
4. להפרעת קשב ארבעה רכיבים קליניים באבחנה. הם שקיימים בכל אדם הסובל מהפרעת קשב, אך המשקל היחסי שלהם משתנה מאדם לאדם, ואצל אותו אדם במסגרות חיים שונות (בית בית-ספר) ובתקופות חיים שונים. בכל אבחון יש לבחון את השפעת כל ארבעת הרכיבים. אני נוהג לכנות זאת 'ארבעת הרגלים של הפרעת קשב', והם:
א. תת קשב ומוסחות – מתבטא בעיקר בחוסר אוטומטיות ברצף סדר וארגון.
ב. היפראקטיביות-אימפולסיביות – מתבטא באי-שקט מוטורי ותגובתיות התנהגותית גבוהה.
ג. מקצב ביולוגי – מדד המתייחס לויסות רכיבים ביולוגיים כמו – שינה, רגישות חושית, פעילות אנדוקרינולוגית וכדו'.
ד. תפקודים ניהוליים – איכות ההתאמה של משאבים לדרישות.
5. אבחון הפרעת קשב הוא הליך קליני-רפואי. אבחון מומלץ כולל שלוש רכיבים – בדיקה קלינית רפואית, הערכה רגשית-תפקודית וניתוח תפקוד באמצעות שאלוני דיווח. בדיקות מחשב מוגדרות כ'בדיקות תומכות החלטה', הן רשות, והן מסייעות לרופא בבניית תוכנית טיפול וחיזוק אבחנה. הן אינן עומדות בפני עצמן ככלי אבחוני!
6. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבצע טיפול באדם הסובל מהפרעת קשב באופן מערכתי. נקבעו ארבעה רכיבים מהותיים להצלחה בטיפול בסדר החשיבות המוצע:
א. הדרכה למתן מידע והגברת מודעות להתמודדות נכונה עם ההפרעה, בפרט בתחום התפקודים הניהוליים.
ב. טיפול תרופתי בהתאם להתוויה רפואית . הטיפול הינו סימפטומתי ומקל בתסמינים.
ג. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי או אימון לשינוי והטמעה של הרגלי התנהלות יעילים. בילדים צעירים רכיב זה נעשה על ידי ריפוי בעיסוק.
ד. רפואה משלימה – רפואה משלימה מטפלת באדם ולא בהפרעה. ולכן חשוב לשלב.
7. לאחר אבחנה חשוב לבנות למטופל תוכנית טיפול מערכתית. היא כוללת הגברת הידע לאדם ולסביבתו על הפרעת קשב והשלכותיה – באמצעות מידע מבוסס, שיפור התקשורת עם הקרובים למטופל, ניתור וניתוח מעגל המשאבים הפנימיים והחיצוניים שבהם הוא יכול להשתמש בעבודה יומיומית ושינוי מדורג של הרגלי עבודה ישנים שהביאו לכישלונות בעבר.
8. בטיפול באדם הסובל מהפרעת קשב, חשוב להתייחס לאדם עצמו הסובל מההפרעה – בכל גיל !!) הטיפול חייב לתת מענה לגילוי המצוקה של המטופל. בילדים, העבודה נעשית דרך ההורים. אך עדיין חשוב שהילד יהיה שותף, ולו ברמה הידוע וברמת המשוב שלכם שהטיפול יעיל.
9. התערבות מוצלחת תביא לשיפור בשתי תחומים במקביל, שאותם מטפל מחפש להשיג: שיפור בדימוי העצמי – שיפור האופן בו אדם תופס את עצמו. שיפור בדימוי החברתי – כיצד אני חושב שאני נתפס בעיני אחרים. שתי המדדים הללו יביאו לשיפור בחוללות העצמית של האדם ובקוהרנטיות שלו.
10. הפרעת קשב היא תכונה. ברגע שלומדים לזהות אותה ואת השלכותיה – כפי שהם באים לידי ביטוי באופן אישי אצל כל אדם – אפשר לעבוד איתה, למזער את השלכותיה הפוגעות ולעבוד עם נקודות החוזקה שבה.
מקורות
מנור, א. וטיאנו ש. (2012). לחיות עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות – ADHD (מהדורה שלישית). תל-אביב: דיונון. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. (5rd ed). Washington, DC :Author Barkley, R. A. (2015). Attention deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and
treatment (4rd ed). New York: The Guilford Press